• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

סיפור [סיפור][אתגר כתיבה 20] ירח דם

אור הירח מבעד לענפים הגבוהים היה הדבר היחיד שהאיר את החבורה המשונה, ואפילו הוא לא הגיע להם.
ארבעה גברים עמדו שם, לבושים בגלימות אדומות כמו אלו שלובשים קוסמים בסיפורי אגדות. רק שבגלימות הללו לא היה ברדס, והצללים היו מה שהסתיר את פרצופיהם.
הם עמדו שם, במעגל במעבה היער, עם ידיהם אל על, וזימרו מזמורים שטניים, תערובות של מילים בשפות שונות. מקס הצליח לקלוט בינתיים לטינית, יוונית, ארמית וצרפתית. אבל היו שם עוד שפות שהוא לא זיהה, הרבה מהן.
הוא נשען על גזע עץ במרחק מה, מנסה לנשום ברדידות ולא לזוז, אם הם יבינו שהוא שם- צופה בהם- הם ימלטו. וייקחו שבועות עד שתהיה לו הזדמנות נוספת למצוא את כולם באותו המקום. ועד אז- נערה נוספת תמות, וגם זה במקרה הטוב.
החבורה הזו רצחה כבר שבע עשר נערות שונות, כולן מערים ומדינות שונות, כולן שונות. בהתחלה, המשטרה הייתה חסרת אונים, בין ההעלמויות כמעט ולא היה דבר משותף חוץ מהעובדה שכולן קרו בלילות של ירח מלא או תופעה לונארית אחרת. אבל זה רק אפשר למשטרה לצפות את ההעלמות, אבל לא לזהות את הקורבן או המיקום., לא עד לפני חודש, כשגופתה של ג'סיקה התגלתה קבורה בחורשה קרובה לביתה.
האירועים השתלשלו לאחר מכן במהירות מסחררת- המשטרה מצאה גופה אחרי גופה, כל אחת בחורשה, יער, או גן אחר. זה איך הם ידעו מתי תהיה החטיפה הבאה, מה יותר מתאים משילוב בין ירח-על לבין ירח דם?

"הנה." הוא לחש כשהוא ראה אותה, את ג'ניפר. היא הייתה מעולפת, מסוממת כנראה. בקושי היה אפשר לראות אותה בלילה, עם הבגדים והעור הכהים שלה, אבל עיניו המאומנות של מקס קלטו הבזק של אור מהשרשרת שלה. הוא הפעיל את מכשיר הקשר שלו וטפח עליו קלות שלוש פעמים, סימן לכך שהוא רואה את הנערה הצעירה. התגבורת צריכה להגיע עוד כמה דקות. ואז הוא יוכל לאזוק את הפסיכים האלה ולזרוק אותם לתאי המעצר.
כמעט באותו הרגע בו הוא שם לב אליה, אחד הגברים ניגש אליה. מרים אותה מהאדמה ומביא אותה אל מרכז המעגל. שריריו של מקס התקשחו כשהוא ראה את אור הירח מוחזר מהסכין הכסוף שהגבר הוציא לאחר שהניח את ג'ניפר על האדמה. הוא ידע שהוא צריך לזוז, ועכשיו.
הוא בחן את האזור בזמן ששחרר את הנצרה בקול "קליק" חלש , מחכה לזמן הטוב ביותר לפעול, וכששלושת הגברים הפנו את גבם אליו, הוא תקף. מזנק ויורה בעת ובעונה אחת. רוב הכדורים היו מפספסים מטווח כזה, עם כל כך הרבה מכשולים, ובטח בזמן קפיצה. אבל מקס התאמן במיוחד, הוא שכלל את כישוריו עם האקדח לרמת אומנות. לא סתם כינו אותו "האקדוחן".
קול הירייה וצעקתו של האדם שנורה ניתצו את ההרמוניה שבמזמורים המיסטיים, גורמים לאנדרלמוסיה מוחלטת. שני הגברים העומדים הסתובבו במהירות לעבר מקס, מופתעים. השלישי, עדיין כורע מעל ג'ניפר מחוסרת ההכרה, המשיך במזמוריו. מתעלם מההמולה.
"משטרה!" מקס צעק, על הרצפה. הוא השאיר יד אחת על האקדח, מכוון אותו אל הגבר הקרוב אליו ביותר, והיד השנייה הוציאה את התג שלו. נפנפה בו. "לא לזוז!"
מקס קם לאיטו, וראה את הגבר השלישי ממשיך למלמל, מחזיק את הסכין מעל לחזה של הנערה, של ג'ניפר. "הנח את הסכין על הרצפה וקום עם הידיים למעלה!" מקס צעק לעברו, אבל הוא התעלם ממנו, והנחית את הסכין. גורם לעיניו של מקס להפער בזעם ובהלם.
"לא!!!" הוא צעק, מראות חולפים בראשו. ג'סיקה, ריילי, קורטני, נידיה, פיליפה... הזכרונות התחלפו מהר יותר ויותר, מגופות חסרות חיים לתמונות ממודעות נעלמים של אלה שעוד לא נמצאו. "לא!!!" הוא צעק שוב, יורה. הכדור פגע באחד הגברים, מפיל אותו לרצפה כשהגבר השני נמלט. השלישי המשיך לכרוע מעל לנערה, שולף את הסכין מגופתה ונותן לדם לטפטף. "לא!" מקס ירה שוב, מעיף את הסכין מידיו של הגבר השלישי, גורם לו להפנות את מבטו לכיוון הבלש הותיק.
לחיצה נוספת על ההדק, הפעם פספוס, והגבר מנצל את ההזדמנות לברוח למחסה בין העצים.
"אל תעז!" מקס צעק, הזכרונות מתערבלים בו. הוא לוחץ שוב על ההדק, אבל הקליע פוגע בעץ, נתקע בו.
מקס רץ קדימה, כדור אחד במחסנית. הוא כרע לצדה של ג'ניפר, מוריד את המעיל שלו ומשתמש בו בתור תחבושת, כדי לעצור את זרימת הדם. הוא הביט לצדדים במבט אחוז טירוף, והעיניים המאומנות שלו זיהו את התנועה הקלה ביותר בין העצים. מבלי לחשוב, הוא ירה. משחרר את הכדור האחרון. ולאחר רגע נשמע קולו של גוף שפוגע ברצפה. "לא. לא שוב." מקס מלמל כשהוא אחז בג'ניפר והתחיל לדדות לעבר היציאה מהיער, לעבר העיר. אולי הפעם הוא יספיק, יגיע בזמן. החיים של ג'ני תלויים בו.
הוא הביט למטה, על פניה של הילדה. פנים לבנות, מנומשות, עם שיער ג'ינג'י וחיוך גדול.
לא, לא ג'ני. ג'ניפר. מקס ניער את ראשו, מנסה להתנער מהזכרונות שרודפים אותו. אולי זה השם, אולי זה המקום. היער.
זכרון הבזיק בראשו, הצבי. הצייד. ג'ני על הרצפה. הילדה הקטנה שלו.
אבל זה לא חשוב עכשיו. "זה לא חשוב!" הוא מצא את עצמו צועק לשמי הלילה שמאחורי מסך העלים. הוא נשם עמוקות, והמשיך ללכת. ללכת לעבר האור, אורות העיר. לבית החולים.

"דטקטיב מקס, האם שומע?" ביל שאל בקשר מניידת המשטרה. השותף שלו, צ'יפ, לצדו. "דטקטיב מקס?" לפני עשר דקות הם קיבלו את אות החיים האחרון ממקס. שלוש נקישות בקשר, בקשה לתגבורת. הם יצאו מיד, שישה שוטרים. שלוש ניידות. מקס היה הבלש שמונה על החקירה הזו, אבל אפילו הוא היה צריך לבקש מהמפקד לצאת לשטח. ואם הוא היה עושה את זה- המפקד לא היה מאפשר לו לצאת לבד. ביל נאנח, מקס תמיד היה בעייתי. אבל אחרי שהבת שלו מתה בתאונת ציד, הוא נהיה רק יותר גרוע. "מה דעתך צ'יפ? שנגביר מהירות?"
"אין צורך בילי." צ'יפ חייך כשהוא נהג, הוא תמיד אהב לנהוג. הוא סיפר לביל שהוא רצה להיות נהג מירוץ כשהיה קטן, אבל לחיים היו תוכניות אחרות. "זה מקס, הוא יסתדר. זוכר כשהוא פוצץ למאפיה שלוש עסקאות בשבוע?"
"זה היה לפני שנים. לפני... התאונה." בילי נזכר בימיו הראשונים של מקס במשטרה. צחקו עליו, קראו לו פריק, אמרו שהוא היה צריך ללמוד משפטים. אף אחד לא חשב שהנער הכחוש שחליפת השוטר הייתה גדולה עליו בכמה מידות יהפוך לילד פלא. המפקד אפילו כינה אותו רוג'רס, על שם קפטן אמריקה.
"ועדיין. הוא יהיה בסדר. אתה יודע מה המפקד תמיד אמר עליו."
"שהוא מכיר את המסעדות הטובות באזור?" ביל גיחך.
"לא לא." צ'יפ גיחך גם הוא, "זה מה שהוא אומר על רובינסון. על מקס זה היה משהו כמו:" הוא כחכך בגרונו, מוכן להתחיל את החיקוי. "גם בלי הנסיוב, רוג'רס שלנו הוא ממש חייל על!"
החיקוי היה כל כך מדויק שביל פרץ בצחוק בלתי נשלט ולקחו לו כמה דקות להרגע. "היית צריך להיות קומיקאי, לא שוטר, או נהג מרוצים." הוא אמר לשותפו, משנה את המנגינה ברדיו תוך כדי.
"כמו שאמרתי, לחיים היו תוכניות אחרות בשבילי." חיוכו של צ'יפ נקטע כשהוא עצר את המכונית ויצא ממנה. "הגענו." הוא אמר, מסתכל על היער שמולו.
ביל יצא מהדלת השנייה, משחרר את האקדח מהנדן. שאר הניידות יקיפו את היער, ככה אף אחד לא יוכל להתחבא. "בוא נזוז." הוא אמר והוציא את הפנס מהכיס, זורק אותו לצ'יפ.

הם הלכו בשקט, מאירים בפנסים על צדי הדרך, מחפשים תזוזה. כל תזוזה. אבל היער היה שקט, והדבר היחיד שנשמע בדממה היה קולו של ינשוף. ואז, לפתע, צ'יפ ראה תזוזה ומרפק את חברו. הם התחילו לעקוב אחרי הדמות, ייתכן שזה מקס- אבל ייתכן שזה גם אחד החוטפים. או אולי אפילו הילדה עצמה- ג'ניפר. כמעט כמו הילדה של מקס.
ביל היה הראשון ששמע את הקול החלוש של הילדה. "הצילו." היא אמרה, היישר לפניהם. רק מעבר למקבץ העצים. "הצילו." הוא מרפק את שותפו, מחזיר לו על קודם, וסימן לו להקשיב. הקול היה חלש, והמשיך להחלש. כאילו הכוח שלה אוזל. "כדאי שנמהר." הוא לחש ורץ מסביב למקבץ העצים, האקדח שלו שלוף ומכוון קדימה. אבל הדבר שהוא ראה מולו גרם לו להפיל את האקדח מהיד, והחושך שהשתרר סימן לו שצ'יפ הפיל את הפנס שלו. מולם, מוארת רק באור הירח שמבעד לענפים הגבוהים, ישבה הנערה. ג'ניפר. החולצה שלה מוכתמת בדם. "הצילו." היא אמרה בקול חלש, וחיוך שטני על פניה. עיניה שחורות לחלוטין, ללא אישונים. "הצילו." מתחתיה, גופו משמש כמושב, נמצא מקס, חסר חיים.

אז אשמח לשמוע ביקורות על הסיפור, במיוחד על הסוף. לא הייתי בטוח אם לחלק אותו לשני סיפורים או לא, אבל אני אוהב את מה שיצא. וכמובן, כמו תמיד, אני לא מרוצה ממשפט הסיום.
מעניין אם כן אהיה מרוצה ממנו מתישהו...
 
הסוף הוא בעצם
הטקס שהגברים עשו בעצם גרם לשדה להשתכן בגוף של הנערה. הוא לא היה סתם טקס מזויף כזה.
כשאני מסתכל על זה שוב, אתה לגמרי צודק שהסוף לא ברור, ואני גם מבין למה. אני אתקן את זה, מה שהופך את זה לסיפור הראשון שאני עורך בפורום ולא רק בדוקס. :D

חוץ מזה, תודה. וכן לקח להם הרבה זמן. שוטרים אמריקאים :D
 
God damn american cops, with their impressions and their laughs, never getting to the scene in time

סיפור טוב, למרות שבפרטים הקטנים היו כמה פספוסים.
הכתיבה הייתה מוצלחת, הצליחה ליצור את אווירת "הבלש הנחוש נגד תעלומה מסתורית" בצורה טובה. מקס היה בלש די סטנדרטי, אבל עשוי טוב. הדרך בה טיפלת בתאונה עם הבת שלו הייתה מצוינת, למרות שאני חושב שהיה אפשר להיות אפילו יותר מעודן (אבל זה רק אני, אני מקבל פריחה אם אני מתאר רקע של דמות ישירות).
אבל... למה שהרוצחים יהרגו ויקברו את הנערות אם הם מחדירים בהן שדים? למה שג'ניפר תשב על מקס ותיראה כל כך שטנית? למה השוטרים מתייחסים לעניין בכזו קלילות, ולא ממהרים כשברור שמקס עלול להיות בסכנה? למה מקס מחליף בין צלפות עילאית לבין פספוסים מביכים? ולמה להשתמש ב"דטקטיב"?
היה יותר מעניין אם הרוצחים דווקא היו הורגים נערות עם דיבוק, ומקס הפריע להם באמצע ולכן ג'ניפר עדיין מדובקת והורגת את מקס. אולי השד ישן, והטקס עורר אותו ולא הספיק לחסל אותו. אולי לכן הוא עושה טעות שחושפת אותו בכזו קלות (למרות שאולי הוא פשוט מתכנן להרוג את שני השוטרים, אז לא ממש אכפת לו).
ו"הבלש מקס" או סתם "מקס" נשמע בסדר גמור.
 
חזרה
Top