מי מכיר את משחקי סוף העולם של Fantasy flight games?

אז הכריזו על המשחק החדש בסדרה, Alien Invasion, שנשמע לי הרבה יותר מדליק מזומבים או האלים חוזרים. אני יודע שהשיטה אמורה להיות קלילה, אבל לא מכיר את הפרטים - האם זה כמו משחקי מלחמת הכוכבים או משהו אחר לגמרי?
בנוסף, הבנתי שהשחקנים בעצם משחקים את עצמם בעולם, בסדרה של תרחישים אפשריים, שנראה לי די מדליק. בוודאות מקל את העבודה של השחקנים לשחק את עצמם. השאלה איך זה עובד באמת...

במלים אחרות, שכנעו אותי לקנות את הספר וספרו לי איך נהנתם מהספרים הקודמים, ואם יצא לכם להשתתף / להריץ משחק של זה, איך היה

נ.ב. זה הקישור: https://www.fantasyflightgames.com/en/news/2015/8/28/alien-invasion/

אני רוצה את הספר השני ;((((((((((((((((((((

קניתי את הספר הראשון(זה של הזומבים) בביגור האחרון. יצא לי להריץ משחק שלו במהלך יולי האחרון.

קודם כל, הספר עצמו עשוי טוב. הכריכה והעמודים איכותיים והאומנות מרשימה למדי.

לגבי השיטה, היא לא דומה בכלל למלחמת הכוכבים. השיטה מבוססת על הטלה של מאגר של ק6 חיוביות ושליליות.
השאיפה היא לגלגל לפחות קוביה חיובית אחת מתחת לערך התכונה שאתה משתמש בה. בשיטה יש 6 תכונות, שמחולקות לשלוש קטגוריות של גוף, שכל ורוח(סליחה על התרגומים הגרועים). כל זוג תכונות מחולק גם לתכונה אקטיבית ותכונה פסיבית. בנוסף, יש לכל דמות מאפיינים חיוביים ושליליים ומדדי לחץ בכל קטגוריה ואלו מזכירים את פייט.

הרעיון שהשחקנים משחקים את עצמם הוא די מגניב. הביצוע די טפל. בגדול, כל שחקן מחלק ערכים בתכונות לעצמו ואז הקבוצה מצביעה האם הוא הציב ערך גבוה או נמוך מדי בכל תכונה, ולפי התוצאה עליו לשנות את התכונות.

מה שקצת שהפריע לי הוא הכלליות של התכונות. למשל התכונה הפיזית האקטיבית היא זריזות ומוגדרת כמגוון דברים דוגמת קשר עין יד, גמישות וכדומה. עם זאת, היא גם התכונה היחידה המשמשת ללחימה. כך יצא שאחת הדמויות, נערה קטנה וגמישה, הפכה למכונת הרג קטלנית(שלאחר שהשיגה קאטאנה, זכתה לכינוי "סופר נינג'ה פוסט אפוקליפטית") בעוד יתר חברי הקבוצה היו צריכים מזל כדי לפגוע בקיר. אני מוכרח לציין שהסיטואציה הזו הובילה להרבה צחוקים, אז אני מניח שדבר כזה לא יפריע לכל אחד, אבל השיטה אמורה לאפשר גם משחק רציני וקודר אז העניין צרם לי.

התרחישים מעניינים ומגוונים. הם מכילים כל מה שצריך על מנת להריץ אותם, כולל מקומות היתקלות ואויבים מתאימים.
עם זאת הם צריכים קצת התאמה עבור קבוצה ישראלית שכן הם מניחים שהמשחק מתקיים בארה"ב.

לסיכום, אני והקבוצה שלי נהננו מהמשחק. הספר הופק היטב והרעיון מגניב. לעומת זאת השיטה לא מפורטת מספיק כדי לספק עניין בפני עצמה, אבל כללית מכדי לתרום משהו למשחק. אני בסה"כ ממליץ על הספר, כל עוד לא מצפים לגדולות מהשיטה.

נשמע מעניין, מה שכן ההערה לגבי המכאניקה מרתיעה.
ראשית, הייתי בטוח שנושא יצירות דמות שחקן שמבוססת על השחקן היא מעניינת יותר מאשר שכל אחד קובע לעצמו תכונות ואז מצביעים. זה מועד לפורענות לדעתי.
מעבר לכך, אם כבר העתיקו את פייט בכלליות, למה פשוט לא להשתמש בשיטה עצמה וזהו? היא יכולה לעבוד מצוין במקרה הזה. ניסית להמיר את השיטה?

ואם כבר, האם יש סיבה לרכוש את הספר אם נניח משתמשים בפייט כמנוע למשחק? התרחישים והפלאף עומדים בפני עצמם?
תודה

לא ניסיתי להמיר את השיטה.

התרחישים והפלאף עומדים בפני עצמם, אבל האם הם מצדיקים את קניית הספר זה כבר עניין של טעם אישי.