אז כמו תמיד, הנה האתגר השבועי.
האמת שעד שלוש בלילה בערך כתבתי משהו אחר, אבל הוא לא זרם והחלטתי לזנוח אותו. במקומו- החלטתי ליצור משהו בסגנון יומן, והחלטתי להשתמש בסצינה מעולם מערכה מד"בי שלי (שפירסמתי חלק ממנו בפורום אגב, עד שנטשתי אותו. אני גרוע בלדבוק בפרויקטים )
האמת שעד שלוש בלילה בערך כתבתי משהו אחר, אבל הוא לא זרם והחלטתי לזנוח אותו. במקומו- החלטתי ליצור משהו בסגנון יומן, והחלטתי להשתמש בסצינה מעולם מערכה מד"בי שלי (שפירסמתי חלק ממנו בפורום אגב, עד שנטשתי אותו. אני גרוע בלדבוק בפרויקטים )
לפני שני חודשים, לא הייתי מאמין שדבר כזה יכול לקרות, אבל הנה אני עכשיו. מטיס חללית בכוכב לכת זר. זה קל להפתיע, אך מעט משונה. נראה כי מערכת ההיגוי מבוססת על עקרונות שבכדור הארץ שלי עדיין לא הבינו לעומקם, אם בכלל גילו אותם.
שאלתי אתמול את המהנדס הראשי כשישבנו על כוס בירה. הוא סיפר לי שהחללית הזו עובדת באמצעות חיישנים שמודדים את האותות החשמליים של מוחו של הטייס ובאמצעות תבונה-מלאכותית שמפענחת אותם. מה שמאפשר לידיים שלי להשאר חופשיות ולעשות דברים אחרים. לכוון את הנשק או נגיד לכתוב ביומן.
זה עולם מעניין, לא שונה בהרבה מכדור הארץ שלי. הוא ירוק וכחול, עם יבשות והרים ומה לא, אבל יש לו שני ירחים.
נראה שיש עוד הרבה אנשים מעולמות אחרים, לא רק אני. חלקם גם מכדור הארץ, אבל לא מכדור הארץ שלי. יש כאן אנשים מימי הביניים, אנשים מהעתיד הרחוק, גם אנשים מההווה, אבל הם אני לא קרוב אליהם, אנחנו שונים.
העולם הזה הוא מעין בסיס-בית לאנשים כמונו, אנשים שנקרעו מחייהם, מהזמן שלהם ומהמקום שלהם. כולנו מגיעים לכאן לבסוף, ואם לא- אז זה אומר שאי אפשר להציל אותנו. ואז, צריך להלחם בנו.
אני בעצמי לא מבין לחלוטין את הרעיון שעומד מאחורי זה- לפי מה שהסבירו לי, הקרעים במרחב החלל-זמן שנקלענו אליהם מפיצים קרינה מסוכנת שלאחר זמן של חשיפה אליה היצור הנחשף הופך למפלצת.
לפי מה שהבנתי, מי שיוצר את הקרעים הללו זה האויב. כל הסוכנות הזו, שאוספת אותנו ומצילה אותנו מהקרינה הזו, נוצרה כדי להלחם באויב הזה.
והאויב הזה הוא בעצם שדים.
יאפ, שדים.
כנראה השדים שאני מכיר, שמקורם בפולקלור ובסיפורי אגדות, מבוססים על השדים ההם. שאיזה קרע נפתח בעבר הרחוק רחוק, והאנשים ראו את השדים האלה, והסיפורים עליהם שרדו והתפתחו.
אתם בטח שואלים את עצמכם למה הסוכנות הזו, האנשים האלה שנלחמים בשדים, למה הם לא מחסלים אותם וזהו. התשובה היא די פשוטה- אי אפשר.
השדים האלה הצליחו ליצור סביב כוכב הלכת שלהם שדה מגן בלתי חדיר, ולכן- אי אפשר לתקוף אותם ישירות. אבל המלחמה הזו לא תפסק רק בגלל זה. התושבים הילידים של הכוכב הזה גילו למנהיג של הסוכנות הזו, שנקראת "שומרי הבריאה" בצורה בנאלית משהו, על דרך לחדור לפלנטה של השדים. לפי מה שהוא סיפר היום באסיפת הבוקר, לפי דבריהם של זקני השבט קיים חור-תולעת במעמקיו של הר געש לא רחוק, אז עכשיו אנחנו בדרך לשם, וכיוון שהילידים לא רוצים שנהרוס את היערות שלהם בדרך, אנחנו מגיעים לשם דרך האוויר ומקווים שחור התולעת הזה מספיק גדול כדי שהחלליות האישיות שלנו יוכלו לעבור דרכו.
הגענו,אנחנו עוברים דרך חור התולעת עכשיו. למזלנו- הוא מספיק גדול. אדום מקדימה- כנראה שזה הלור, הפלנטה של השדים. מזכיר את המילה האנגלית לגיהינום לא? בטח יש סיבה.
בכל מקרה, אנחנו יורדים עכשיו לשטח, כדאי שאמצא את חליפת המגן והנשקים שלי.
אחזור לכתוב כשנסיים.
-העמוד האחרון מיומנו של דן לוי, קצין בחיל התעופה של צבא ההגנה לישראל.
דן לוי נעדר לפני שלושה חודשים, ויומנו נשטף לפני שבועיים לחופי פרו. באמצעות האינטרנט יומנו של דן הוחזר למשפחתו, נראה כי דן איבד את שפיותו מאז שנעדר.
שאלתי אתמול את המהנדס הראשי כשישבנו על כוס בירה. הוא סיפר לי שהחללית הזו עובדת באמצעות חיישנים שמודדים את האותות החשמליים של מוחו של הטייס ובאמצעות תבונה-מלאכותית שמפענחת אותם. מה שמאפשר לידיים שלי להשאר חופשיות ולעשות דברים אחרים. לכוון את הנשק או נגיד לכתוב ביומן.
זה עולם מעניין, לא שונה בהרבה מכדור הארץ שלי. הוא ירוק וכחול, עם יבשות והרים ומה לא, אבל יש לו שני ירחים.
נראה שיש עוד הרבה אנשים מעולמות אחרים, לא רק אני. חלקם גם מכדור הארץ, אבל לא מכדור הארץ שלי. יש כאן אנשים מימי הביניים, אנשים מהעתיד הרחוק, גם אנשים מההווה, אבל הם אני לא קרוב אליהם, אנחנו שונים.
העולם הזה הוא מעין בסיס-בית לאנשים כמונו, אנשים שנקרעו מחייהם, מהזמן שלהם ומהמקום שלהם. כולנו מגיעים לכאן לבסוף, ואם לא- אז זה אומר שאי אפשר להציל אותנו. ואז, צריך להלחם בנו.
אני בעצמי לא מבין לחלוטין את הרעיון שעומד מאחורי זה- לפי מה שהסבירו לי, הקרעים במרחב החלל-זמן שנקלענו אליהם מפיצים קרינה מסוכנת שלאחר זמן של חשיפה אליה היצור הנחשף הופך למפלצת.
לפי מה שהבנתי, מי שיוצר את הקרעים הללו זה האויב. כל הסוכנות הזו, שאוספת אותנו ומצילה אותנו מהקרינה הזו, נוצרה כדי להלחם באויב הזה.
והאויב הזה הוא בעצם שדים.
יאפ, שדים.
כנראה השדים שאני מכיר, שמקורם בפולקלור ובסיפורי אגדות, מבוססים על השדים ההם. שאיזה קרע נפתח בעבר הרחוק רחוק, והאנשים ראו את השדים האלה, והסיפורים עליהם שרדו והתפתחו.
אתם בטח שואלים את עצמכם למה הסוכנות הזו, האנשים האלה שנלחמים בשדים, למה הם לא מחסלים אותם וזהו. התשובה היא די פשוטה- אי אפשר.
השדים האלה הצליחו ליצור סביב כוכב הלכת שלהם שדה מגן בלתי חדיר, ולכן- אי אפשר לתקוף אותם ישירות. אבל המלחמה הזו לא תפסק רק בגלל זה. התושבים הילידים של הכוכב הזה גילו למנהיג של הסוכנות הזו, שנקראת "שומרי הבריאה" בצורה בנאלית משהו, על דרך לחדור לפלנטה של השדים. לפי מה שהוא סיפר היום באסיפת הבוקר, לפי דבריהם של זקני השבט קיים חור-תולעת במעמקיו של הר געש לא רחוק, אז עכשיו אנחנו בדרך לשם, וכיוון שהילידים לא רוצים שנהרוס את היערות שלהם בדרך, אנחנו מגיעים לשם דרך האוויר ומקווים שחור התולעת הזה מספיק גדול כדי שהחלליות האישיות שלנו יוכלו לעבור דרכו.
הגענו,אנחנו עוברים דרך חור התולעת עכשיו. למזלנו- הוא מספיק גדול. אדום מקדימה- כנראה שזה הלור, הפלנטה של השדים. מזכיר את המילה האנגלית לגיהינום לא? בטח יש סיבה.
בכל מקרה, אנחנו יורדים עכשיו לשטח, כדאי שאמצא את חליפת המגן והנשקים שלי.
אחזור לכתוב כשנסיים.
-העמוד האחרון מיומנו של דן לוי, קצין בחיל התעופה של צבא ההגנה לישראל.
דן לוי נעדר לפני שלושה חודשים, ויומנו נשטף לפני שבועיים לחופי פרו. באמצעות האינטרנט יומנו של דן הוחזר למשפחתו, נראה כי דן איבד את שפיותו מאז שנעדר.