כוכב הלכת טריאס, שהקיף את השמש שלו קרוב יותר מאחיו למערכת השמש, היה יעדה של ספינת הכוכבים. מערכת הכוכבים מזוזואיקון הייתה המשימה השביעית שקיבלו במסגרת המשימה ארוכת-הטווח שלהם בענן המגלני הקטן - לסרוק את גלקסית הענן המגלני הקטן כדי להכין את הפדרציה התיכונה לבואה לכאן. האסטרונומים של הפדרציה התיכונה זיהו עוד מרחוק את פני השטח המבהיקים של טאריאס כאילו כוכב הלכת נעול באפקט חממה מירבי ועדיין...
מדידותיהם הצביעו על טמפרטורה נוחה לקיום חיים כפי שהאנושות הכירה. הוא היה קרוב מדי לשמש שלו מכדי שהדבר ייתכן. זו הסיבה שזכה לשמו.
הבוהק, כך הוסכם, יכל להיות תוצאה של ציביליזציה בדרגת דלתא כמו הפדרציה התיכונה. הקברניט ישב בחדר ההסבה שלו, מרוח על הכורסה שלו. כוכב הלכת טאריאס נראה מבעד למסכים כמו אבן ספיר ענקית. אי אפשר היה לראות כמעט פרטים בעין בלתי מזוינת וכך גם עם כל המערכות של הספינה.
אם היה ניתן לצפות בכוכב הלכת מרחוק, לא היו שולחים אותם. הוא התקוון לגשר הוירטואלי של הספינה ושמע את קצין המדע צועק פקודות לצוות תחתיו.
לאחר רגע, קצין המדע הרגיש בקיומו הרושף של הקברניט בעורפו ודיווח: "הבוהק אינו תואם לאף אחד מסוגי שדות הכח המוכרים לנו. ייתכן שמדובר בציביליזציה מטיפוס אפסילון, הקברניט, שהתקדמה מעבר לשימוש בחומר."
'לעזאזל' חשב הקברניט. אם זה המצב, כוכב הלכת הזה היה אוצר במוזיאון עצום שאת ממדיו הם לא קלטו. ציביליזציות מטיפוס אפסילון נטו להתייחס לכוכבי לכת ואף לתחנות חלל כשרידים מגבילים לעברן החומרי. אלה נהגו לנקות אחריהן כך שלא היה טעם לסרוק את הענן המגלני הקטן בחיפוש אחרי החורבות שהשאירה מאחור. בקיצור, הוא קיווה שזה לא המקרה שהונח לפניו.
"בסדר, הקברניט, מצאנו דרך להחדיר קרן סורק לתוך כוכב הלכת." הוסיף, כלאחר יד, "הבוהק מסודר בצורה דיסהרמונית. ננסה לשדר לנקודה החולשה."
"הפשר את כח משימה אלפא וסרוק אותם." אמר הקברניט בנימה עניינית. הוא באמת קיווה שזו לא ציביליזציה מטיפוס אפסילון.
וכמה שניות לאחר מכן, נשלחה קרן אדומה לתוך הבוהק.
***
סגן-אלוף רמירת'י הרגיש הקלה שאפשר לנשום על כוכב הלכת. החליפה שלו צמצמה את התפקודים תומכי החיים שלה למינימום ההכרחי להישרדותו כאן. עדיין היו חלקיקים רעילים באוויר שהיה צריך לסנן.
לפחות לא הייתה כאן אטמוספירת מתאן כמו בטיטאן שם גדל באחד היישובים הפתוחים. הוא זכר את הפעם הראשונה שנשם אטמוספירת חמצן בלי מסנן נשימתי. הוא היה צריך לבלות כמה ימים אחר כך בטיפול נמרץ. האוויר כאן הזכיר לו את התחושה הזו – הוא היה טהור מדי מכדי להיות אמתי.
קצין המדע חשב שזהו עולם מוצא של ציביליזציה מטיפוס אפסילון. ייתכן שזו הסיבה אבל גם לכדור הארץ היה אותו הריח שהריח עתה ואף לא יכל לטעון שכדור הארץ הוא עולם מוצא של ציביליזציה מטיפוס אפסילון אלא לכל היותר דלתא.
הרמה מסביבו הייתה ירוקה. חייליו לקחו דגימות מהירוק בעודו בוחן את תצורת הקרקע כשהוא מתחיל להבין לאיטו מה יצר את הדיסהרמוניה שאפשרה את כניסתם. עקום. הירוק לא היה מפוזר בצורה אחידה.
"המפקד, זהו קרום." אמר אחד מחייליו ואז הם ראו את העיר הדוממת. הירוק כיסה את העיר מהכיכרות ועד לגורדי השחקים הגבוהים ביותר. הוא הצליח לראות בחטף משהו מתושביו הילידיים של כוכב הלכת ולהבין מה התרחש שם.
---
"שום ציביליזציה מטיפוס אפסילון." אמר הקברניט בהקלה מהולה ברגש עמוק של אכזבה "כוכב הלכת פשוט התקרב יותר מדי לשמש שלו ולכן הם נעלו אותו. מה הפקודות להמשך המשימה?"
"מאכזב אבל אין לכם מה לעשות במערכת מזוזואיקון. אנחנו לא צריכים ציביליזציה ילידית מתחרה בענן המגלני הקטן. אולי יום אחד מישהו יפתח את מנעול הכוכב של טאריאס אבל זאת לא תהיה הפדרציה." ענה האדמירל מיי "המשיכו למשימה הבאה שלכם."
מדידותיהם הצביעו על טמפרטורה נוחה לקיום חיים כפי שהאנושות הכירה. הוא היה קרוב מדי לשמש שלו מכדי שהדבר ייתכן. זו הסיבה שזכה לשמו.
הבוהק, כך הוסכם, יכל להיות תוצאה של ציביליזציה בדרגת דלתא כמו הפדרציה התיכונה. הקברניט ישב בחדר ההסבה שלו, מרוח על הכורסה שלו. כוכב הלכת טאריאס נראה מבעד למסכים כמו אבן ספיר ענקית. אי אפשר היה לראות כמעט פרטים בעין בלתי מזוינת וכך גם עם כל המערכות של הספינה.
אם היה ניתן לצפות בכוכב הלכת מרחוק, לא היו שולחים אותם. הוא התקוון לגשר הוירטואלי של הספינה ושמע את קצין המדע צועק פקודות לצוות תחתיו.
לאחר רגע, קצין המדע הרגיש בקיומו הרושף של הקברניט בעורפו ודיווח: "הבוהק אינו תואם לאף אחד מסוגי שדות הכח המוכרים לנו. ייתכן שמדובר בציביליזציה מטיפוס אפסילון, הקברניט, שהתקדמה מעבר לשימוש בחומר."
'לעזאזל' חשב הקברניט. אם זה המצב, כוכב הלכת הזה היה אוצר במוזיאון עצום שאת ממדיו הם לא קלטו. ציביליזציות מטיפוס אפסילון נטו להתייחס לכוכבי לכת ואף לתחנות חלל כשרידים מגבילים לעברן החומרי. אלה נהגו לנקות אחריהן כך שלא היה טעם לסרוק את הענן המגלני הקטן בחיפוש אחרי החורבות שהשאירה מאחור. בקיצור, הוא קיווה שזה לא המקרה שהונח לפניו.
"בסדר, הקברניט, מצאנו דרך להחדיר קרן סורק לתוך כוכב הלכת." הוסיף, כלאחר יד, "הבוהק מסודר בצורה דיסהרמונית. ננסה לשדר לנקודה החולשה."
"הפשר את כח משימה אלפא וסרוק אותם." אמר הקברניט בנימה עניינית. הוא באמת קיווה שזו לא ציביליזציה מטיפוס אפסילון.
וכמה שניות לאחר מכן, נשלחה קרן אדומה לתוך הבוהק.
***
סגן-אלוף רמירת'י הרגיש הקלה שאפשר לנשום על כוכב הלכת. החליפה שלו צמצמה את התפקודים תומכי החיים שלה למינימום ההכרחי להישרדותו כאן. עדיין היו חלקיקים רעילים באוויר שהיה צריך לסנן.
לפחות לא הייתה כאן אטמוספירת מתאן כמו בטיטאן שם גדל באחד היישובים הפתוחים. הוא זכר את הפעם הראשונה שנשם אטמוספירת חמצן בלי מסנן נשימתי. הוא היה צריך לבלות כמה ימים אחר כך בטיפול נמרץ. האוויר כאן הזכיר לו את התחושה הזו – הוא היה טהור מדי מכדי להיות אמתי.
קצין המדע חשב שזהו עולם מוצא של ציביליזציה מטיפוס אפסילון. ייתכן שזו הסיבה אבל גם לכדור הארץ היה אותו הריח שהריח עתה ואף לא יכל לטעון שכדור הארץ הוא עולם מוצא של ציביליזציה מטיפוס אפסילון אלא לכל היותר דלתא.
הרמה מסביבו הייתה ירוקה. חייליו לקחו דגימות מהירוק בעודו בוחן את תצורת הקרקע כשהוא מתחיל להבין לאיטו מה יצר את הדיסהרמוניה שאפשרה את כניסתם. עקום. הירוק לא היה מפוזר בצורה אחידה.
"המפקד, זהו קרום." אמר אחד מחייליו ואז הם ראו את העיר הדוממת. הירוק כיסה את העיר מהכיכרות ועד לגורדי השחקים הגבוהים ביותר. הוא הצליח לראות בחטף משהו מתושביו הילידיים של כוכב הלכת ולהבין מה התרחש שם.
---
"שום ציביליזציה מטיפוס אפסילון." אמר הקברניט בהקלה מהולה ברגש עמוק של אכזבה "כוכב הלכת פשוט התקרב יותר מדי לשמש שלו ולכן הם נעלו אותו. מה הפקודות להמשך המשימה?"
"מאכזב אבל אין לכם מה לעשות במערכת מזוזואיקון. אנחנו לא צריכים ציביליזציה ילידית מתחרה בענן המגלני הקטן. אולי יום אחד מישהו יפתח את מנעול הכוכב של טאריאס אבל זאת לא תהיה הפדרציה." ענה האדמירל מיי "המשיכו למשימה הבאה שלכם."