אמריס
פונדקאי מהשורה
הגשה ראשונה, מקווה שיצא טוב.
כשהעולם רק נברא, הסדר והכאוס נלחמו על השליטה בו. הסדר ניצח והכאוס גורש לתוך קמט במציאות שמיקומו נשכח. אלפי שנים חלפו והאמת נהפכה לדת שהייתה לאגדה נשכחת, והיום רק אדם אחד מכיר את הסיפור, והוא יצא מדעתו לפני שנים. בינתיים כאוס נשאר כלוא וזועם, רק מחכה ליום שבו ישתחרר.
אחת לשמונים ותשע שנים השמש נעה בקו ישר בין שני הירחים ונפתח שער לכלא של כאוס. נוכחותו של כאוס יוצרת אירועים על טבעיים, ההולכים ונהיים מסוכנים ככל שמתקרבים לקמט. השפעות הנוכחות של כאוס, בשילוב עם המכשולים שיצר סדר, הופכים את ההגעה לכאוס לכמעט בלתי אפשרית. כאוס לוחש בראשיהם של אנשים, דוחף אותם למצוא את מקור התופעות. לאותם גיבורים אין מושג שהם משרתים את כאוס.
השער נפתח בזמן ליקוי חמה, כשהשמש מוסתרת על ידי לות'ון, ירח המכשפות. בזמן הליקוי מתקבצים עננים אדומים ומכסים לחלוטין את השמיים, ברגע שהליקוי נגמר מתחיל לרדת גשם של דם, שנוגע רק באנשים עם זיקה לעל טבעי. גשמי הדם ממשיכים לאורך כל החודש וביחד איתם מופיעים ברקים שצורחים ברדתם לאדמה, ואנשים שנפגעים על ידם מאבדים את בינתם. ורעידות אדמה המלוות בריחות אדומים וסגולים (אין פה שום טעות).
בכל עונת גשמי הדם, אנשים יוצאים למסע כדי למצוא את מקור התופעות, כל אחד יוצא לכיוון אחר אבל אחרי לילה אחד כולם מתעוררים לנוף של צמחי ענק בעלי כושר תנועה וגייזרים שפולטים אבקה זוהרת, בולענים נפתחים באדמה ללא אזהרה ובתחתיתם יש זוהר אדמדם. האנשים שהאבקה נוגעת בהם מתעוותים והופכים ליצורי כאוס רצחניים, הצמחים לא קטלניים ופשוט מסתובבים שם.
יש גבול מאוד ברור בין האזור הזה לבא: יש קו ישר שנמשך עד האופק שממנו והלאה יש עננים המסתירים לחלוטין את השמש והדרך היחידה לראות היא בעזרת האור הבוקע מהבולענים. האזור הזה מישורי לחלוטין ולמרות זאת יש בו מפולות שיכולות לסחוף אנשים למרחק קילומטרים רבים, מדי פעם נופל נחש או לטאה מבין העננים ומאיר בצבע שאי אפשר לתאר במילים.
מי שמצליח למצוא את דרכו החוצה יגלה שהוא עומד בפתחו של מבוך שגודלו כגודל עיר ומסדרונותיו צרים ומספיקים בקושי לאדם אחד. המבוך משמש כבית ליצורים דמויי עכביש וכוח הכבידה מתנהג בצורה משונה. דבר שהיצורים החיים שם יודעים לנצל טוב מאוד.
בלב המבוך יש מערבולת עננים בכל הצבעים ואדם שייגע בה ירגיש כאילו הוא נשרף וקופא בו זמנית. אם אדם מסוגל לחצות את הטורנדו או להגיע למרכזו מלמעלה, הוא ייפגש עם ישות אשר תבטיח לו כל דבר שהוא ירצה בתמורה לטובה. אם הוא יסכים הוא יגלה שהוא עומד בשער של העיר בה הוא גר ושהישות כיבדה את הבטחתה. ואם לא, הטורנדו יצטמצם עד שהוא יהפוך את האדם לערימת אבק.
בסוף האירוע, כשקטיד, ירח הערפילים, מסתיר את השמש. כל מי שלא יצליח להגיע לסוף יגלה שהוא נמצא במיטה שלו ויחשוב שהכול היה חלום.
קרסי עלילה
- הקבוצה יוצאת למצוא את מקור התופעות.
- גשמי הדם מופיעים כמה שנים לפני הזמן וללא אזהרה.
- בפעם הקודמת שהשער נפתח, הגיע מישהו אל כאוס ועשה אתו עסקה. עברו שמונים ותשע שנים ואותו אדם עדיין בחיים, קול
בראש שלו קורא לו להחזיר את החוב שלו.
כשהעולם רק נברא, הסדר והכאוס נלחמו על השליטה בו. הסדר ניצח והכאוס גורש לתוך קמט במציאות שמיקומו נשכח. אלפי שנים חלפו והאמת נהפכה לדת שהייתה לאגדה נשכחת, והיום רק אדם אחד מכיר את הסיפור, והוא יצא מדעתו לפני שנים. בינתיים כאוס נשאר כלוא וזועם, רק מחכה ליום שבו ישתחרר.
אחת לשמונים ותשע שנים השמש נעה בקו ישר בין שני הירחים ונפתח שער לכלא של כאוס. נוכחותו של כאוס יוצרת אירועים על טבעיים, ההולכים ונהיים מסוכנים ככל שמתקרבים לקמט. השפעות הנוכחות של כאוס, בשילוב עם המכשולים שיצר סדר, הופכים את ההגעה לכאוס לכמעט בלתי אפשרית. כאוס לוחש בראשיהם של אנשים, דוחף אותם למצוא את מקור התופעות. לאותם גיבורים אין מושג שהם משרתים את כאוס.
השער נפתח בזמן ליקוי חמה, כשהשמש מוסתרת על ידי לות'ון, ירח המכשפות. בזמן הליקוי מתקבצים עננים אדומים ומכסים לחלוטין את השמיים, ברגע שהליקוי נגמר מתחיל לרדת גשם של דם, שנוגע רק באנשים עם זיקה לעל טבעי. גשמי הדם ממשיכים לאורך כל החודש וביחד איתם מופיעים ברקים שצורחים ברדתם לאדמה, ואנשים שנפגעים על ידם מאבדים את בינתם. ורעידות אדמה המלוות בריחות אדומים וסגולים (אין פה שום טעות).
בכל עונת גשמי הדם, אנשים יוצאים למסע כדי למצוא את מקור התופעות, כל אחד יוצא לכיוון אחר אבל אחרי לילה אחד כולם מתעוררים לנוף של צמחי ענק בעלי כושר תנועה וגייזרים שפולטים אבקה זוהרת, בולענים נפתחים באדמה ללא אזהרה ובתחתיתם יש זוהר אדמדם. האנשים שהאבקה נוגעת בהם מתעוותים והופכים ליצורי כאוס רצחניים, הצמחים לא קטלניים ופשוט מסתובבים שם.
יש גבול מאוד ברור בין האזור הזה לבא: יש קו ישר שנמשך עד האופק שממנו והלאה יש עננים המסתירים לחלוטין את השמש והדרך היחידה לראות היא בעזרת האור הבוקע מהבולענים. האזור הזה מישורי לחלוטין ולמרות זאת יש בו מפולות שיכולות לסחוף אנשים למרחק קילומטרים רבים, מדי פעם נופל נחש או לטאה מבין העננים ומאיר בצבע שאי אפשר לתאר במילים.
מי שמצליח למצוא את דרכו החוצה יגלה שהוא עומד בפתחו של מבוך שגודלו כגודל עיר ומסדרונותיו צרים ומספיקים בקושי לאדם אחד. המבוך משמש כבית ליצורים דמויי עכביש וכוח הכבידה מתנהג בצורה משונה. דבר שהיצורים החיים שם יודעים לנצל טוב מאוד.
בלב המבוך יש מערבולת עננים בכל הצבעים ואדם שייגע בה ירגיש כאילו הוא נשרף וקופא בו זמנית. אם אדם מסוגל לחצות את הטורנדו או להגיע למרכזו מלמעלה, הוא ייפגש עם ישות אשר תבטיח לו כל דבר שהוא ירצה בתמורה לטובה. אם הוא יסכים הוא יגלה שהוא עומד בשער של העיר בה הוא גר ושהישות כיבדה את הבטחתה. ואם לא, הטורנדו יצטמצם עד שהוא יהפוך את האדם לערימת אבק.
בסוף האירוע, כשקטיד, ירח הערפילים, מסתיר את השמש. כל מי שלא יצליח להגיע לסוף יגלה שהוא נמצא במיטה שלו ויחשוב שהכול היה חלום.
קרסי עלילה
- הקבוצה יוצאת למצוא את מקור התופעות.
- גשמי הדם מופיעים כמה שנים לפני הזמן וללא אזהרה.
- בפעם הקודמת שהשער נפתח, הגיע מישהו אל כאוס ועשה אתו עסקה. עברו שמונים ותשע שנים ואותו אדם עדיין בחיים, קול
בראש שלו קורא לו להחזיר את החוב שלו.