במקור זה התפרסם במגזין "האורק" מנוחתו עדן, אבל עדיין יש לי את הקובץ המקורי והוא נראה לי מתאים כאן. תהנו!
המרדף אחר הקרנף הצמרי
ההרפתקה המוצגת כאן מבוססת על רעיון בסיסי ופשוט המוכר היטב מעלילות הפנטזייה – יצור גדול ומאיים (במקרה הזה – קרנף צמרי) מטיל אימה על האזור, והדמויות צריכות להסיר את האיום הזה. מסביב ל"גרעין" הזה, שבמקרים רבים יכול להסתכם בהיתקלות אקראית ותו-לא, ישנם עוד אילוצים והתרחשויות. אם קרנף צמרי לא ממש מסתדר טוב עם האווירה של המשחק שלכם, תמיד אפשר להחליף אותו באיזו בהמה גדולה אחרת.
רקע: במחוז קטן ומרוחק התחוללה לאחרונה רעידת אדמה קלה, שלא גרמה לנזקים. אך זמן-מה לאחר התרחשות זו, החלו לקרות דברים מאוד מוזרים – שדות תבואה הושחתו ונזללו על ידי איזו חיה עצומה שהותירה טביעות רגליים ענקיות שלא מוכרות לאיש מהציידים והגששים המקומיים, גינות-ירק זכו לטיפול דומה, והגרוע מכל – אנשים שיצאו לצוד ביער או ללקט עצי הסקה ופיטריות נעלמו – בכמה מקרים התגלו גופות רמוסות ומרוסקות למדי שהעידו על גורלם המר.
לאט לאט החלו להצטבר עדויות-ראיה על חיה עצומה, מכוסה בפרווה סבוכה ושמחרטומה מזדקרות שתי קרניים ענקיות. לפני זמן קצר גם אירע אסון נוסף הקשור למפלצת – שיירת סוחרים הותקפה על ידי החיה, שנגחה בעגלות, רמסה סוסים, סוחרים וסחורות, וגרמה לנזק רב ולאבידות בנפש.
ה"מפלצת" הזו היא קרנף צמרי, יצור קדום שנכחד לפני אלפי שנים. מהיכן הגיע הקרנף המסויים הזה המאיים לחסל את המסחר והחקלאות של המחוז? הדמויות אמנם לא יודעות זאת, אך הופעתו קשורה לרעידת האדמה – בימים עברו הקרנף נלכד במערה באזור הגבעות, וקפא שם בעודו בחיים. רעידת האדמה האחרונה חשפה מחדש את פתח המערה, וקרני השמש שחדרו לתוכה הפשירו את הקרנף, שיצא לחופשי (כל זה כמובן לא יכול להתרחש מבחינת חוקי הטבע, אך בעלילות פנטזייה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו גמישות כזו...). כיצור טריטוריאלי, הקרנף עושה בסביבה כבשלו, ותוקף את מי שבעיניו הם "פולשים" כגון אנשים וכלי-תחבורה.
מה הקשר של זה לדמויות?: צרה צרורה כגון זו יכולה לדרוש התערבות של הרפתקנים ידועים שמומחים בטיפול בכגון אלו. אולי רוזן, ברון או סוחר עשיר הציעו פרס גדול על הריגת הקרנף או תפיסתו בחיים (על אפשרויות שכאלו – בהמשך), אולי יש לדמויות קרובים וידידים שחיים באזור, ואולי עצם הידיעה על האפשרות לצוד מפלצת יחידה במינה תעורר את יצרם של ההרפתקנים. אפשרות נוספת יכולה לכניסת הדמויות לתמונה יכולה להתבסס על כך שהמחוז בו משתולל הקרנף נמצא בשליטתן, מה שהופך את הסיפור למאבק בעל אופי אישי.
החיפוש והציד: בלב ההרפתקה – החיפוש אחר הקרנף עצמו, וההתמודדות איתו. כיצור ענקי ומגושם, הקרנף מותיר די הרבה סימנים – ערימות גללים המסמנות את גבולות הטריטוריה שלו, אניצי פרווה שנתפסו על קוצים וענפים, טביעות-רגליים, ושיחים ועצים רמוסים במקומות דרכם עבר. ניתן גם לזהות דפוס פעולה ברור – הקרנף נע באזור די מוגדר, במסלולים כמעט קבועים – בלילות הוא מגיח ממעבה היער אל שדות הכפרים שבסביבה כדי לאכול, וביום הוא משוטט ביער ובין הגבעות. בלב השטח "שלו" עוברת גם דרך מסחר, והקרנף נוטה לעבור שם, בכמה נקודות קבועות, ותוקף כל פרש או עגלה שעוברים באזור – אותם הוא מזהה כפולשים לשטחו.
אם ישנן בחבורה דמויות המיומנות בגישוש, המנחה יכול לספק פרטים שונים מהממצאים בשטח – לפני כמה זמן עבר הקרנף באזור, מה גובהו לפי המקומות בהם פרוותו נתפסה בענפי עצים, מה משקלו המשוער לפי עומק העקבות שהותיר, ומה הדפוס המאפיין את ה"טיולים" שלו. גם אם אין דמויות המיומנות המועילה הזו בחבורה, יש כמה דברים שהם ברורים לעין – ערימת גללים טרייה פירושה שהקרנף היה פה לא מזמן, נתיב רמוס היטב בין העצים פירושו שהוא עובר כאן לעיתים קרובות, וכו' – אם השיטה בה אתם משתמשים מאפשרת זאת, סביר להניח שרמת המיומנות של הדמויות בגישוש ומעקב תשתפר מעט בעקבות ההרפתקה כתוצאה מכל המידע הזה.
רגע השיא הוא כמובן ההיתקלות בקרנף עצמו – במקרה או כתוצאה ממעקב אחריו. אם הדמויות ששות לקרב ושמחות להתנפל על הקרנף בחרבות שלופות וכדורי אש בורקים, זו ההזדמנות ללמד אותן לקח קטן, שסוף מעשה במחשבה תחילה. הקרנף הוא יצור חזק ומסוכן. כמה חזק ומסוכן? זה כבר תלוי במנחה ובשיטה בה הוא משתמש, אבל כעיקרון, הוא יותר חזק מחבורת ההרפתקנים, ובהתנגשות פנים אל פנים מסוגל לקרוע אותה לגזרים תוך כמה סיבובי-קרב. לא משנה כמה החבורה חזקה ומצויידת היטב – הקרנף יהיה חזק יותר. זאת ועוד – מכיוון שהקרנף התקיים בעידן קדום, לפני היות הקסם כפי שהוא מוכר לנו כיום, הוא לא שייך למציאות אליה מתייחסים הכשפים המוכרים לדמויות, ולכן יגלה עמידות רבה בפניהם. רעיון זה עשוי לקומם שחקנים שהתרגלו להסתמך על כדורי אש והעובדה שאין שום חוק בספרי הכללים שמתייחס לעמידות מסיבה שכזו, אבל זו ההזדמנות לעשות להם "הפתעה" קטנה.
מהו הלקח הנלמד? בתחבולות תצוד לך קרנף. במקום הסתערות ישירה, הדמויות יצטרכו להתחכם, ולחשוב על פתרון יצירתי כנגד הקרנף המסוכן. ניתן לעקוב אחר תנועותיו ולחפור לו בור או מלכודת דומה, לבצע נגדו מספר רב של התקפות פגע-וברח תוך שימוש בעיקר בכלי-ירי, להותיר בדרכו מזון מורעל או מסומם, ופתרונות יצירתיים נוספים ככל העולה בדעתם של השחקנים. אם הדמויות נדרשות ללכוד את הקרנף בחיים, זו יכולה להיות משימה מסובכת באמת – על המנחים לזכור שאין שום "חוק" שקובע שהדמויות חייבות להצליח במשימתן!
אז זהו? זאת כל ההרפתקה?: עקרונית, כאן אפשר לסיים ולסכם את ההרפתקה כולה, ולגמור עם העניין תוך פגישת משחק או שתיים שבסופן הקרנף יחוסל, יגורש, או ילכד. אבל כמו בכל הרפתקה, אפשר לזרוק עוד כמה מרכיבים פנימה, כדי לסבך את התמונה.
אתם לא לבד: חבורת הדמויות איננה חבורת ההרפתקנים היחידה בעולם, וגם לא היחידה שמנסה להתמודד מול הקרנף הזה – יש לפחות עוד חבורה אחת שפועלת בנושא. החבורה המתחרה יכולה להפריע לדמויות במאמציהן, או לגזול את הצלחתן, אבל אולי בלהט התחרות יגלו כל הצדדים המתחרים שאין להם ברירה אלא לשתף פעולה כדי להביס את הקרנף, ולריב אחר כך, אם בכלל.
בתור דוגמא, הנה לכם חבורה של בני-בליעל רודפי-בצע שיעשו הכל כדי להכשיל את הדמויות ולגנוב את תהילתן, אבל אולי הדמויות יגלו שאין ברירה אלא לשלב איתם כוחות. חבורה זו מוצגת כרגיל ללא נתוני משחק, אותם יהיה על המנחה ליצור בעצמו על בסיס התיאורים הללו:
הוראס הצייד: הוראס הוא גבר רזה, קירח ושזוף, הלובש בגדי-עור המעוטרים בשיני וציפורני חיות טרף, ולראשו הוא חובש פאה מגוחכת למדי העשוייה מעור דביבון. הוא נושא קשת ארוכה וסכין ציידים רחבת להב, וגאה בכישוריו כצלף, גשש ומניח מלכודות. הוראס מאוד אוהב להרוג דברים, ועבורו ציד חיות הוא אובססיה פסיכוטית כמעט – הוא גאה בכך שהוא הרג את היונה הנודדת האחרונה בסוגה, והאפשרות לצוד ולהרוג יצור יחיד במינו כמו קרנף מעידן קדום פשוט גורמת לו לתחושת עונג סוחפת.
הוראס הוא אדם די דוחה – הוא לא נוהג להתרחץ בתדירות גבוהה, שיניו צהובות וידיו תמיד מלוכלכות ונודפת ממנו צחנה של דם ובשר מרקיב, והוא אף גאה בכך שהוא לא חלץ את מגפיו (העשויים מעור רגלו האחורית של סייח) כבר שלוש שנים. לא תהיה לו שום בעיה להרוג את הדמויות אם הן יפריעו לו ולחבריו בני הבליעל להרוג את הקרנף, וגם אין לו שום כוונות לתת לקרנף להילכד חי.
סאלבטורה השחצן: סאלבטורה הוא בן-אצילים שירד מנכסיו. הוא עדיין לבוש בבגדי-פאר מעוטרי מלמלה, חובש כובע עטור נוצות, ומגדל שפם מהודר ומשוח בשעווה, כאילו הוא נמצא בחצר-מלכות ולא בפונדקים זולים ויערות. סאלבטורה תמיד זקוק לכסף, והוא מרבה לבזבז, לשתות ולהמר. הוא מסתובב עם בני הבליעל בעיקר מתוך תאוות בצע, אבל גם נהנה להתרברב בהרפתקאות בהן השתתף, ולא ברור איזה רגש חזק אצלו יותר – חמדנות או אגו, שכן הוא מאוד אוהב כסף, אבל גם מבזבז אותו ממניעים של יוהרה. הוא גם המנהיג הלא-רשמי של חבורת בני הבליעל, וחולם יום אחד להיעזר בהם כדי לתפוס עמדת כוח. ציד הקרנף הוא הזדמנות טובה עבורו לזכות בפרס כספי, למכור את הקרנף או חלקיו, וגם לזכות בתהילה.
חוטף הבקבוק: אף אחד לא יודע את שמו האמיתי של הבחור הזה, ולכינויו הוא זכה בגלל תאוותו לטיפה המרה. חוטף הבקבוק הוא גמד (אם אין גמדים בעולם הפנטזייה שלכם, החליפו אותו בגבר נמוך קומה) שגורש מקהילתו עקב מעשיו הרעים. הוא נמוך, רחב כתפיים ויש לו שיער וזקן בצבע אדום, ופניו מכוסים נמשים רבים. הוא לבוש בצורה מרושלת, ונושא עמו גרזן גדול אותו הוא מרבה לשכוח בכל מיני מקומות לאחר שהוא משתכר. חוטף הבקבוק הוא אלכוהוליסט ללא תקנה, וגם מנוול באופן כללי – הוא בועט בילדים ובכלבים, גונב כמעט ללא מחשבה-תחילה, ולא באמת ברור לו למה הוא הולך עם הטיפוסים האלה כדי להרוג קרנף – מאותה סיבה שלא ברור לו למה הוא נמצא איתם מלכתחילה, אלא שרוב הזמן הוא שיכור מכדי לחשוב על זה. התפקיד שלו כאן ברור – לשמש כאתנחתא קומית.
הכומר אנסלם: אנסלם הוא גבר גוץ ואדום-פנים בעל שיער צהבהב-מלוכלך, שנראה כאילו הוא זועם תמיד, ולובש בגדי-כומר שחורים. לאנסלם אכן יש סיבות טובות להיות זועם – הוא איבד את משרתו ככומר, שכן נהג לשאת דרשות הזויות ומלאות שנאה כנגד כל מיני מנהגים ותופעות הנפוצים בעולם כגורמים לחילול הקודש ולזעם האל, ואף היכה את נגן העוגב של כנסייתו לאחר שזה טעה בנגינתו, מה שבעיני אנסלם נראה כמו מקרה חמור של חילול הקודש.
כמו קנאים רבים, אנסלם הוא אדם צבוע – למרות שהוא מדבר גבוהה-גבוהה על חובות האדם כלפי האל (או האלים, תלוי בעולם המשחק שלכם) הוא מפר בקביעות כמעט כל חובה חברתית בין אדם לחברו – גונב, מרמה, מהמר, מרביץ, משקר ומאיים, ואף הוכיח שהוא לא בוחל בשפיכות דמים. את כל מעשיו הרעים הוא מצדיק בכל מיני פרשנויות עקמומיות לפסוקים בכתבי הקודש.
למרדף בעקבות הקרנף הוא הצטרף גם בגלל ידידותו עם שאר בני הבליעל שבחבורה התואמים להשקפותיו הנלוזות, גם בגלל השאיפה להשיג מכך רווח כספי, אבל גם טרח ומצא לכך צידוקים דתיים – קיומו של הקרנף סותר את רצון האל שהכחיד את הקרנפים הצמריים, קרנו הזקורה של הקרנף היא קריאת תיגר על חוקי הצניעות שמקורם באל שכן יש בה סמליות מינית, ואילו רצה האל שהקרנף יחיה, הוא לא היה בורא את הוראס הצייד וממקם אותו בסביבה.
לארבעת בני הבליעל המתוארים כאן אפשר לצרף עמיתים נוספים במקרה הצורך, ואולי גם יריבים ותיקים של הדמויות מעולם המשחק שלכם. לא רק הם יכולים כמובן להשתתף במרדף אחר הקרנף ולהתחרות בדמויות, ויותר ממומלץ למנחים שישתמשו בהרפתקה להכניס לתמונה לפחות עוד חבורה או שתיים פרי-דמיונם, שיכולות להיות מורכבות מטיפוסים שליליים כמו הנ"ל או מאנשים חיוביים ונעימים יותר.
בעלי עניין: פרט לדמויות ולחבורות אחרות שירדפו אחר הקרנף, יכולים להיות גם כמה טיפוסים שיהיה להם עניין בהרפתקה, והם יכולים להשפיע עליה – כמה בעלי עניין כאלו והאינטרסים האפשריים שלהם יתוארו כאן בקצרה, וכל מה שצריך זה להוסיף להם עוד כמה פרטים ולשלב אחד מהם, את חלקם או את כולם בעלילה, כרצון המנחה:
אוליביה הרוזנת: הרוזנת אוליביה היא אישה צעירה בעלת שיער חום חלק וארוך, שירשה לא מזמן את תואר האצולה שלה מדוד זקן שהלך לעולמו. יחד עם התואר, היא קיבלה גם את המחוז בו משתולל כרגע הקרנף. פעילותו של הקרנף יכולה להרוס את המחוז כלכלית, וגם לפגוע בנסיונותיה לזכות בלגיטימציה לשלטונה הטרי בעיני בעלי האחוזות והאבירים, שלא יראו בעין יפה חוסר יכולת לשלוט במצב. אין לה הרבה כסף, אבל היא מוכנה לשלם היטב למי שיפטור אותה מעונשו של הקרנף הנורא.
לורד גוך: לורד גוך הוא קשיש תמהוני בעל זקן אפור, שברשותו אדמות רבות וכסף. את כספו הוא משקיע בתחביב מוזר – איסוף חיות, אותן הוא מחזיק בגן חיות גדול שבנה באחת מאחוזותיו. הוא שמע על הקרנף, וישמח להוסיף אותו לאוסף החיות שלו. אין לו עניין רב בקרנף מת, אבל אם יביאו לו את הקרנף שלם וללא פגע הוא מוכן לשלם היטב בכסף, זהב ואף לתת אחוזה שלמה במתנה לציידים הנועזים.
פרגמוס האלכימאי: פרגמוס האלכימאי הוא איש שמן בעל קרחת חלקית, שהקדיש את חייו ליצירת שיקויי פלא. השמועה מספרת שהוא גילה דרך להפוך עופרת לזהב, מה שמסביר מדוע הוא מוכן לשלם כל כך הרבה למי שיביא לו את קרנו של הקרנף היחיד במינו, אותה הוא מעוניין לערבב בשיקוייו המסתוריים. אין לו עניין בשאר הקרנף או בדמויות, ולא ממש אכפת לו כמה אנשים יהרגו זה את זה כל עוד מישהו מהם ישיג את הקרן ויביא אותה לידיו. כיאה לאלכימאי, פרגמוס הוא גם קוסם רב עוצמה, ולא יהסס להתערב אישית אם יראה שהקרן הנדירה חומקת ממנו. יש המספרים שביכולתו ליצור במעבדתו גם כל מיני יצורים נתעבים העושים את דברו...
חרלין כוהן העץ: חרלין, בעל השיער המדובלל והזקן החום והפרוע, הוא כוהן לדת פאגאנית ונשכחת, שחי במחבה היער עם כת מאמינים קטנה. בעיניו, הופעתו של הקרנף היא מסר מהאלים העתיקים, ששלחו אותו לזרוע הרס בציביליזציה האנושית. הוא מאוד שמח על פעילותו של הקרנף, ויחד עם מאמיניו ינסה למנוע כל פגיעה בו והפרעה ל"משימה המקודשת".
תוספת אפשרית - מערת הקדמונים: אם הדמויות או מתחריהן יערכו חיפושים במהלך מסע הציד, ואם המנחה מעוניין בכך, תתגלה המערה הקפואה ממנה הגיע הקרנף. פתחה של המערה היה חסום במשך אלפי שנים, עד שרעידת האדמה גרמה להתמוטטות קטנה וחשפה את הכניסה. הקרנף, כאמור, השתחרר מתרדמת הקיפאון שלו בגלל אור השמש שהגיע אליו, אבל אולי הוא לא היחיד שהיה במערה – אולי קצת עמוק יותר שוכן יריבו של הקרנף, שהגיע לשם במרדף אחריו וקפא יחד איתו. אולי באזור של המערה אליו עדיין לא הגיעה השמש נמצא דוב מערות עצום ממדים, נמר אימתני בעל שיני-חרב, או קוף טורף אדיר בגודלו המזכיר קצת את "קינג-קונג". יתכן שאם יפשירו את המפלץ הנוסף באמצעות מראות שיכוונו אליו את אור השמש, הוא יצא לסיים את מה שהתחיל לפני עידנים כה רבים, וינסה לצוד את הקרנף. אבל בצעד כזה יכולות להיות סכנות נוספות הנובעות משחרורה של עוד מפלצת פרהיסטורית.
סוף דבר: האתגר בציד הקרנף אמור להיות קשה, אפילו קשה מאוד. בהחלט יכול להיות שהדמויות יכשלו, וייתכן גם שהן ינסו כמה פעמים להתמודד עם הקרנף הנוראי במהלך ה"קריירה" שלהן עד שיביסו אותו. בעלי העניין וההרפתקנים המתחרים יכולים גם להופיע ולהשפיע על הרפתקאות עתידיות של הדמויות, ומי יודע מה עוד חבוי במעמקי מערת הקדמונים – אולי המפלצות שקפאו שם בכלל לא נכנסו מהכניסה הממוקמת בעולם כיום, אלא עברו דרך קרע בזמן, אותו הדמויות יכולות גם לחצות לעבר הצד השני?
המרדף אחר הקרנף הצמרי
ההרפתקה המוצגת כאן מבוססת על רעיון בסיסי ופשוט המוכר היטב מעלילות הפנטזייה – יצור גדול ומאיים (במקרה הזה – קרנף צמרי) מטיל אימה על האזור, והדמויות צריכות להסיר את האיום הזה. מסביב ל"גרעין" הזה, שבמקרים רבים יכול להסתכם בהיתקלות אקראית ותו-לא, ישנם עוד אילוצים והתרחשויות. אם קרנף צמרי לא ממש מסתדר טוב עם האווירה של המשחק שלכם, תמיד אפשר להחליף אותו באיזו בהמה גדולה אחרת.
רקע: במחוז קטן ומרוחק התחוללה לאחרונה רעידת אדמה קלה, שלא גרמה לנזקים. אך זמן-מה לאחר התרחשות זו, החלו לקרות דברים מאוד מוזרים – שדות תבואה הושחתו ונזללו על ידי איזו חיה עצומה שהותירה טביעות רגליים ענקיות שלא מוכרות לאיש מהציידים והגששים המקומיים, גינות-ירק זכו לטיפול דומה, והגרוע מכל – אנשים שיצאו לצוד ביער או ללקט עצי הסקה ופיטריות נעלמו – בכמה מקרים התגלו גופות רמוסות ומרוסקות למדי שהעידו על גורלם המר.
לאט לאט החלו להצטבר עדויות-ראיה על חיה עצומה, מכוסה בפרווה סבוכה ושמחרטומה מזדקרות שתי קרניים ענקיות. לפני זמן קצר גם אירע אסון נוסף הקשור למפלצת – שיירת סוחרים הותקפה על ידי החיה, שנגחה בעגלות, רמסה סוסים, סוחרים וסחורות, וגרמה לנזק רב ולאבידות בנפש.
ה"מפלצת" הזו היא קרנף צמרי, יצור קדום שנכחד לפני אלפי שנים. מהיכן הגיע הקרנף המסויים הזה המאיים לחסל את המסחר והחקלאות של המחוז? הדמויות אמנם לא יודעות זאת, אך הופעתו קשורה לרעידת האדמה – בימים עברו הקרנף נלכד במערה באזור הגבעות, וקפא שם בעודו בחיים. רעידת האדמה האחרונה חשפה מחדש את פתח המערה, וקרני השמש שחדרו לתוכה הפשירו את הקרנף, שיצא לחופשי (כל זה כמובן לא יכול להתרחש מבחינת חוקי הטבע, אך בעלילות פנטזייה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו גמישות כזו...). כיצור טריטוריאלי, הקרנף עושה בסביבה כבשלו, ותוקף את מי שבעיניו הם "פולשים" כגון אנשים וכלי-תחבורה.
מה הקשר של זה לדמויות?: צרה צרורה כגון זו יכולה לדרוש התערבות של הרפתקנים ידועים שמומחים בטיפול בכגון אלו. אולי רוזן, ברון או סוחר עשיר הציעו פרס גדול על הריגת הקרנף או תפיסתו בחיים (על אפשרויות שכאלו – בהמשך), אולי יש לדמויות קרובים וידידים שחיים באזור, ואולי עצם הידיעה על האפשרות לצוד מפלצת יחידה במינה תעורר את יצרם של ההרפתקנים. אפשרות נוספת יכולה לכניסת הדמויות לתמונה יכולה להתבסס על כך שהמחוז בו משתולל הקרנף נמצא בשליטתן, מה שהופך את הסיפור למאבק בעל אופי אישי.
החיפוש והציד: בלב ההרפתקה – החיפוש אחר הקרנף עצמו, וההתמודדות איתו. כיצור ענקי ומגושם, הקרנף מותיר די הרבה סימנים – ערימות גללים המסמנות את גבולות הטריטוריה שלו, אניצי פרווה שנתפסו על קוצים וענפים, טביעות-רגליים, ושיחים ועצים רמוסים במקומות דרכם עבר. ניתן גם לזהות דפוס פעולה ברור – הקרנף נע באזור די מוגדר, במסלולים כמעט קבועים – בלילות הוא מגיח ממעבה היער אל שדות הכפרים שבסביבה כדי לאכול, וביום הוא משוטט ביער ובין הגבעות. בלב השטח "שלו" עוברת גם דרך מסחר, והקרנף נוטה לעבור שם, בכמה נקודות קבועות, ותוקף כל פרש או עגלה שעוברים באזור – אותם הוא מזהה כפולשים לשטחו.
אם ישנן בחבורה דמויות המיומנות בגישוש, המנחה יכול לספק פרטים שונים מהממצאים בשטח – לפני כמה זמן עבר הקרנף באזור, מה גובהו לפי המקומות בהם פרוותו נתפסה בענפי עצים, מה משקלו המשוער לפי עומק העקבות שהותיר, ומה הדפוס המאפיין את ה"טיולים" שלו. גם אם אין דמויות המיומנות המועילה הזו בחבורה, יש כמה דברים שהם ברורים לעין – ערימת גללים טרייה פירושה שהקרנף היה פה לא מזמן, נתיב רמוס היטב בין העצים פירושו שהוא עובר כאן לעיתים קרובות, וכו' – אם השיטה בה אתם משתמשים מאפשרת זאת, סביר להניח שרמת המיומנות של הדמויות בגישוש ומעקב תשתפר מעט בעקבות ההרפתקה כתוצאה מכל המידע הזה.
רגע השיא הוא כמובן ההיתקלות בקרנף עצמו – במקרה או כתוצאה ממעקב אחריו. אם הדמויות ששות לקרב ושמחות להתנפל על הקרנף בחרבות שלופות וכדורי אש בורקים, זו ההזדמנות ללמד אותן לקח קטן, שסוף מעשה במחשבה תחילה. הקרנף הוא יצור חזק ומסוכן. כמה חזק ומסוכן? זה כבר תלוי במנחה ובשיטה בה הוא משתמש, אבל כעיקרון, הוא יותר חזק מחבורת ההרפתקנים, ובהתנגשות פנים אל פנים מסוגל לקרוע אותה לגזרים תוך כמה סיבובי-קרב. לא משנה כמה החבורה חזקה ומצויידת היטב – הקרנף יהיה חזק יותר. זאת ועוד – מכיוון שהקרנף התקיים בעידן קדום, לפני היות הקסם כפי שהוא מוכר לנו כיום, הוא לא שייך למציאות אליה מתייחסים הכשפים המוכרים לדמויות, ולכן יגלה עמידות רבה בפניהם. רעיון זה עשוי לקומם שחקנים שהתרגלו להסתמך על כדורי אש והעובדה שאין שום חוק בספרי הכללים שמתייחס לעמידות מסיבה שכזו, אבל זו ההזדמנות לעשות להם "הפתעה" קטנה.
מהו הלקח הנלמד? בתחבולות תצוד לך קרנף. במקום הסתערות ישירה, הדמויות יצטרכו להתחכם, ולחשוב על פתרון יצירתי כנגד הקרנף המסוכן. ניתן לעקוב אחר תנועותיו ולחפור לו בור או מלכודת דומה, לבצע נגדו מספר רב של התקפות פגע-וברח תוך שימוש בעיקר בכלי-ירי, להותיר בדרכו מזון מורעל או מסומם, ופתרונות יצירתיים נוספים ככל העולה בדעתם של השחקנים. אם הדמויות נדרשות ללכוד את הקרנף בחיים, זו יכולה להיות משימה מסובכת באמת – על המנחים לזכור שאין שום "חוק" שקובע שהדמויות חייבות להצליח במשימתן!
אז זהו? זאת כל ההרפתקה?: עקרונית, כאן אפשר לסיים ולסכם את ההרפתקה כולה, ולגמור עם העניין תוך פגישת משחק או שתיים שבסופן הקרנף יחוסל, יגורש, או ילכד. אבל כמו בכל הרפתקה, אפשר לזרוק עוד כמה מרכיבים פנימה, כדי לסבך את התמונה.
אתם לא לבד: חבורת הדמויות איננה חבורת ההרפתקנים היחידה בעולם, וגם לא היחידה שמנסה להתמודד מול הקרנף הזה – יש לפחות עוד חבורה אחת שפועלת בנושא. החבורה המתחרה יכולה להפריע לדמויות במאמציהן, או לגזול את הצלחתן, אבל אולי בלהט התחרות יגלו כל הצדדים המתחרים שאין להם ברירה אלא לשתף פעולה כדי להביס את הקרנף, ולריב אחר כך, אם בכלל.
בתור דוגמא, הנה לכם חבורה של בני-בליעל רודפי-בצע שיעשו הכל כדי להכשיל את הדמויות ולגנוב את תהילתן, אבל אולי הדמויות יגלו שאין ברירה אלא לשלב איתם כוחות. חבורה זו מוצגת כרגיל ללא נתוני משחק, אותם יהיה על המנחה ליצור בעצמו על בסיס התיאורים הללו:
הוראס הצייד: הוראס הוא גבר רזה, קירח ושזוף, הלובש בגדי-עור המעוטרים בשיני וציפורני חיות טרף, ולראשו הוא חובש פאה מגוחכת למדי העשוייה מעור דביבון. הוא נושא קשת ארוכה וסכין ציידים רחבת להב, וגאה בכישוריו כצלף, גשש ומניח מלכודות. הוראס מאוד אוהב להרוג דברים, ועבורו ציד חיות הוא אובססיה פסיכוטית כמעט – הוא גאה בכך שהוא הרג את היונה הנודדת האחרונה בסוגה, והאפשרות לצוד ולהרוג יצור יחיד במינו כמו קרנף מעידן קדום פשוט גורמת לו לתחושת עונג סוחפת.
הוראס הוא אדם די דוחה – הוא לא נוהג להתרחץ בתדירות גבוהה, שיניו צהובות וידיו תמיד מלוכלכות ונודפת ממנו צחנה של דם ובשר מרקיב, והוא אף גאה בכך שהוא לא חלץ את מגפיו (העשויים מעור רגלו האחורית של סייח) כבר שלוש שנים. לא תהיה לו שום בעיה להרוג את הדמויות אם הן יפריעו לו ולחבריו בני הבליעל להרוג את הקרנף, וגם אין לו שום כוונות לתת לקרנף להילכד חי.
סאלבטורה השחצן: סאלבטורה הוא בן-אצילים שירד מנכסיו. הוא עדיין לבוש בבגדי-פאר מעוטרי מלמלה, חובש כובע עטור נוצות, ומגדל שפם מהודר ומשוח בשעווה, כאילו הוא נמצא בחצר-מלכות ולא בפונדקים זולים ויערות. סאלבטורה תמיד זקוק לכסף, והוא מרבה לבזבז, לשתות ולהמר. הוא מסתובב עם בני הבליעל בעיקר מתוך תאוות בצע, אבל גם נהנה להתרברב בהרפתקאות בהן השתתף, ולא ברור איזה רגש חזק אצלו יותר – חמדנות או אגו, שכן הוא מאוד אוהב כסף, אבל גם מבזבז אותו ממניעים של יוהרה. הוא גם המנהיג הלא-רשמי של חבורת בני הבליעל, וחולם יום אחד להיעזר בהם כדי לתפוס עמדת כוח. ציד הקרנף הוא הזדמנות טובה עבורו לזכות בפרס כספי, למכור את הקרנף או חלקיו, וגם לזכות בתהילה.
חוטף הבקבוק: אף אחד לא יודע את שמו האמיתי של הבחור הזה, ולכינויו הוא זכה בגלל תאוותו לטיפה המרה. חוטף הבקבוק הוא גמד (אם אין גמדים בעולם הפנטזייה שלכם, החליפו אותו בגבר נמוך קומה) שגורש מקהילתו עקב מעשיו הרעים. הוא נמוך, רחב כתפיים ויש לו שיער וזקן בצבע אדום, ופניו מכוסים נמשים רבים. הוא לבוש בצורה מרושלת, ונושא עמו גרזן גדול אותו הוא מרבה לשכוח בכל מיני מקומות לאחר שהוא משתכר. חוטף הבקבוק הוא אלכוהוליסט ללא תקנה, וגם מנוול באופן כללי – הוא בועט בילדים ובכלבים, גונב כמעט ללא מחשבה-תחילה, ולא באמת ברור לו למה הוא הולך עם הטיפוסים האלה כדי להרוג קרנף – מאותה סיבה שלא ברור לו למה הוא נמצא איתם מלכתחילה, אלא שרוב הזמן הוא שיכור מכדי לחשוב על זה. התפקיד שלו כאן ברור – לשמש כאתנחתא קומית.
הכומר אנסלם: אנסלם הוא גבר גוץ ואדום-פנים בעל שיער צהבהב-מלוכלך, שנראה כאילו הוא זועם תמיד, ולובש בגדי-כומר שחורים. לאנסלם אכן יש סיבות טובות להיות זועם – הוא איבד את משרתו ככומר, שכן נהג לשאת דרשות הזויות ומלאות שנאה כנגד כל מיני מנהגים ותופעות הנפוצים בעולם כגורמים לחילול הקודש ולזעם האל, ואף היכה את נגן העוגב של כנסייתו לאחר שזה טעה בנגינתו, מה שבעיני אנסלם נראה כמו מקרה חמור של חילול הקודש.
כמו קנאים רבים, אנסלם הוא אדם צבוע – למרות שהוא מדבר גבוהה-גבוהה על חובות האדם כלפי האל (או האלים, תלוי בעולם המשחק שלכם) הוא מפר בקביעות כמעט כל חובה חברתית בין אדם לחברו – גונב, מרמה, מהמר, מרביץ, משקר ומאיים, ואף הוכיח שהוא לא בוחל בשפיכות דמים. את כל מעשיו הרעים הוא מצדיק בכל מיני פרשנויות עקמומיות לפסוקים בכתבי הקודש.
למרדף בעקבות הקרנף הוא הצטרף גם בגלל ידידותו עם שאר בני הבליעל שבחבורה התואמים להשקפותיו הנלוזות, גם בגלל השאיפה להשיג מכך רווח כספי, אבל גם טרח ומצא לכך צידוקים דתיים – קיומו של הקרנף סותר את רצון האל שהכחיד את הקרנפים הצמריים, קרנו הזקורה של הקרנף היא קריאת תיגר על חוקי הצניעות שמקורם באל שכן יש בה סמליות מינית, ואילו רצה האל שהקרנף יחיה, הוא לא היה בורא את הוראס הצייד וממקם אותו בסביבה.
לארבעת בני הבליעל המתוארים כאן אפשר לצרף עמיתים נוספים במקרה הצורך, ואולי גם יריבים ותיקים של הדמויות מעולם המשחק שלכם. לא רק הם יכולים כמובן להשתתף במרדף אחר הקרנף ולהתחרות בדמויות, ויותר ממומלץ למנחים שישתמשו בהרפתקה להכניס לתמונה לפחות עוד חבורה או שתיים פרי-דמיונם, שיכולות להיות מורכבות מטיפוסים שליליים כמו הנ"ל או מאנשים חיוביים ונעימים יותר.
בעלי עניין: פרט לדמויות ולחבורות אחרות שירדפו אחר הקרנף, יכולים להיות גם כמה טיפוסים שיהיה להם עניין בהרפתקה, והם יכולים להשפיע עליה – כמה בעלי עניין כאלו והאינטרסים האפשריים שלהם יתוארו כאן בקצרה, וכל מה שצריך זה להוסיף להם עוד כמה פרטים ולשלב אחד מהם, את חלקם או את כולם בעלילה, כרצון המנחה:
אוליביה הרוזנת: הרוזנת אוליביה היא אישה צעירה בעלת שיער חום חלק וארוך, שירשה לא מזמן את תואר האצולה שלה מדוד זקן שהלך לעולמו. יחד עם התואר, היא קיבלה גם את המחוז בו משתולל כרגע הקרנף. פעילותו של הקרנף יכולה להרוס את המחוז כלכלית, וגם לפגוע בנסיונותיה לזכות בלגיטימציה לשלטונה הטרי בעיני בעלי האחוזות והאבירים, שלא יראו בעין יפה חוסר יכולת לשלוט במצב. אין לה הרבה כסף, אבל היא מוכנה לשלם היטב למי שיפטור אותה מעונשו של הקרנף הנורא.
לורד גוך: לורד גוך הוא קשיש תמהוני בעל זקן אפור, שברשותו אדמות רבות וכסף. את כספו הוא משקיע בתחביב מוזר – איסוף חיות, אותן הוא מחזיק בגן חיות גדול שבנה באחת מאחוזותיו. הוא שמע על הקרנף, וישמח להוסיף אותו לאוסף החיות שלו. אין לו עניין רב בקרנף מת, אבל אם יביאו לו את הקרנף שלם וללא פגע הוא מוכן לשלם היטב בכסף, זהב ואף לתת אחוזה שלמה במתנה לציידים הנועזים.
פרגמוס האלכימאי: פרגמוס האלכימאי הוא איש שמן בעל קרחת חלקית, שהקדיש את חייו ליצירת שיקויי פלא. השמועה מספרת שהוא גילה דרך להפוך עופרת לזהב, מה שמסביר מדוע הוא מוכן לשלם כל כך הרבה למי שיביא לו את קרנו של הקרנף היחיד במינו, אותה הוא מעוניין לערבב בשיקוייו המסתוריים. אין לו עניין בשאר הקרנף או בדמויות, ולא ממש אכפת לו כמה אנשים יהרגו זה את זה כל עוד מישהו מהם ישיג את הקרן ויביא אותה לידיו. כיאה לאלכימאי, פרגמוס הוא גם קוסם רב עוצמה, ולא יהסס להתערב אישית אם יראה שהקרן הנדירה חומקת ממנו. יש המספרים שביכולתו ליצור במעבדתו גם כל מיני יצורים נתעבים העושים את דברו...
חרלין כוהן העץ: חרלין, בעל השיער המדובלל והזקן החום והפרוע, הוא כוהן לדת פאגאנית ונשכחת, שחי במחבה היער עם כת מאמינים קטנה. בעיניו, הופעתו של הקרנף היא מסר מהאלים העתיקים, ששלחו אותו לזרוע הרס בציביליזציה האנושית. הוא מאוד שמח על פעילותו של הקרנף, ויחד עם מאמיניו ינסה למנוע כל פגיעה בו והפרעה ל"משימה המקודשת".
תוספת אפשרית - מערת הקדמונים: אם הדמויות או מתחריהן יערכו חיפושים במהלך מסע הציד, ואם המנחה מעוניין בכך, תתגלה המערה הקפואה ממנה הגיע הקרנף. פתחה של המערה היה חסום במשך אלפי שנים, עד שרעידת האדמה גרמה להתמוטטות קטנה וחשפה את הכניסה. הקרנף, כאמור, השתחרר מתרדמת הקיפאון שלו בגלל אור השמש שהגיע אליו, אבל אולי הוא לא היחיד שהיה במערה – אולי קצת עמוק יותר שוכן יריבו של הקרנף, שהגיע לשם במרדף אחריו וקפא יחד איתו. אולי באזור של המערה אליו עדיין לא הגיעה השמש נמצא דוב מערות עצום ממדים, נמר אימתני בעל שיני-חרב, או קוף טורף אדיר בגודלו המזכיר קצת את "קינג-קונג". יתכן שאם יפשירו את המפלץ הנוסף באמצעות מראות שיכוונו אליו את אור השמש, הוא יצא לסיים את מה שהתחיל לפני עידנים כה רבים, וינסה לצוד את הקרנף. אבל בצעד כזה יכולות להיות סכנות נוספות הנובעות משחרורה של עוד מפלצת פרהיסטורית.
סוף דבר: האתגר בציד הקרנף אמור להיות קשה, אפילו קשה מאוד. בהחלט יכול להיות שהדמויות יכשלו, וייתכן גם שהן ינסו כמה פעמים להתמודד עם הקרנף הנוראי במהלך ה"קריירה" שלהן עד שיביסו אותו. בעלי העניין וההרפתקנים המתחרים יכולים גם להופיע ולהשפיע על הרפתקאות עתידיות של הדמויות, ומי יודע מה עוד חבוי במעמקי מערת הקדמונים – אולי המפלצות שקפאו שם בכלל לא נכנסו מהכניסה הממוקמת בעולם כיום, אלא עברו דרך קרע בזמן, אותו הדמויות יכולות גם לחצות לעבר הצד השני?
