גילוי נאות- ההגשה הזו מבוססת על הסיפור של junji ito, אחד מכותבי האימה האהובים עלי. ניתן למצוא אותו באוסף המנגה "blood bubble bushes". אני לא חושב שהסיפור הזה הוא אחד הטובים שלו (האהוב עלי הוא red turtle-neck מהאסופה Fragments of Horror) אבל הוא בהחלט נתן לי השראה.
===
לתושבי כפר אחד, אשר נמצא על הנהר הגדול, הייתה מסורת משונה. כאשר אחד מהם מת, הם העמיסו את הגופה שלו על רפסודה ושלחו אותה במורד הנהר, בזמן שהם צופים בה מהגשר. הם ידעו שאם הגופה תצלח את הנהר בשלום ותצא מהצד השני של הגשר על הרפסודה, הנשמה תוכל לעלות לגן העדן, וליהנות מחיי נצח, ואף להיוולד מחדש.
אבל אם הגופה תשקע בנהר, הנשמה שלה לא תוכל להמשיך הלאה.
בכל הלוויה והלוויה, בני הכפר התאספו על הגשר בתקווה. לפעמים, הגופה הצליחה להמשיך הלאה. אך במקרים רבים משהצליחה לחצות את הגשר בשלום, הרפסודה נתקעה בקצה הגשר, מפילה את הגופה אל מעמקי הנהר העמוק. אז, הגופה של האדם חסר המזל נישאה על ידי הזרמים עד שנקברה בקרקעית הנהר.
לאט לאט, האנשים עזבו את הכפר, והותירו את המסורת- והגופות- בנהר. והשנים עברו לאיטן.
קרסי עלילה:
1. (מבוסס בכבדות על הסיפור)- הסבתא של אחת הדמויות היא האישה האחרונה שנותרה מהכפר הזה, וכעת כשהיא קרובה למוות בעצמה, רוחותיהם של חסרי המזל שלא עברו את הגשר רודפות אותה, מנסות לגרום לה להצטרף אליהן. האם הדמויות יצליחו לעצור אותן לפני שהסבתא תמות? או שמא הן נכשלו, וצריכות לשמור על הגופה של הסבתא ולקבור אותה במקום לשלוח אותה על הנהר, כבקשתה האחרונה?
2. הרבה שנים עברו מאז שהכפר ננטש. וכעת, אנשים אחרים באו, ליצור חיים חדשים מאפס. הם התיישבו באיזור של הכפר הישן, מנצלים את המבנים העתיקים ומשפצים אותם. אבל בלילות, אנשי הכפר החדש מוצאים את עצמם תחת התקפה של אל-מתים, ומבקשים מהדמויות עזרה.
3. עם המוות שהכתים אותה, נימפת הנהר המקומית מתחילה להשתגע. היא הופכת לאפלה יותר ויותר, ומתחילה לפגוע לא רק בכפר אלא גם בכפרים אחרים ששוכנים על גדת הנהר. הדמויות יצטרכו להרגיע אותה, ולטהר את הנהר. האם הן יצליחו לשכנע את אנשי הכפר לוותר על המסורת עתיקת השנים שלהם?
בסך הכל, בשני הקרסים הראשונים, אני מדמיין שהדרך להביס את האל-מתים/רוחות היא באמצעות שבירת הגשר שהפיל אותם מהרפסודה בהלוויה שלהם. אבל אני בטוח שהם יוכלו לחשוב על עוד דרכים, או סתם להרביץ להם מספיק חזק.
===
לתושבי כפר אחד, אשר נמצא על הנהר הגדול, הייתה מסורת משונה. כאשר אחד מהם מת, הם העמיסו את הגופה שלו על רפסודה ושלחו אותה במורד הנהר, בזמן שהם צופים בה מהגשר. הם ידעו שאם הגופה תצלח את הנהר בשלום ותצא מהצד השני של הגשר על הרפסודה, הנשמה תוכל לעלות לגן העדן, וליהנות מחיי נצח, ואף להיוולד מחדש.
אבל אם הגופה תשקע בנהר, הנשמה שלה לא תוכל להמשיך הלאה.
בכל הלוויה והלוויה, בני הכפר התאספו על הגשר בתקווה. לפעמים, הגופה הצליחה להמשיך הלאה. אך במקרים רבים משהצליחה לחצות את הגשר בשלום, הרפסודה נתקעה בקצה הגשר, מפילה את הגופה אל מעמקי הנהר העמוק. אז, הגופה של האדם חסר המזל נישאה על ידי הזרמים עד שנקברה בקרקעית הנהר.
לאט לאט, האנשים עזבו את הכפר, והותירו את המסורת- והגופות- בנהר. והשנים עברו לאיטן.
קרסי עלילה:
1. (מבוסס בכבדות על הסיפור)- הסבתא של אחת הדמויות היא האישה האחרונה שנותרה מהכפר הזה, וכעת כשהיא קרובה למוות בעצמה, רוחותיהם של חסרי המזל שלא עברו את הגשר רודפות אותה, מנסות לגרום לה להצטרף אליהן. האם הדמויות יצליחו לעצור אותן לפני שהסבתא תמות? או שמא הן נכשלו, וצריכות לשמור על הגופה של הסבתא ולקבור אותה במקום לשלוח אותה על הנהר, כבקשתה האחרונה?
2. הרבה שנים עברו מאז שהכפר ננטש. וכעת, אנשים אחרים באו, ליצור חיים חדשים מאפס. הם התיישבו באיזור של הכפר הישן, מנצלים את המבנים העתיקים ומשפצים אותם. אבל בלילות, אנשי הכפר החדש מוצאים את עצמם תחת התקפה של אל-מתים, ומבקשים מהדמויות עזרה.
3. עם המוות שהכתים אותה, נימפת הנהר המקומית מתחילה להשתגע. היא הופכת לאפלה יותר ויותר, ומתחילה לפגוע לא רק בכפר אלא גם בכפרים אחרים ששוכנים על גדת הנהר. הדמויות יצטרכו להרגיע אותה, ולטהר את הנהר. האם הן יצליחו לשכנע את אנשי הכפר לוותר על המסורת עתיקת השנים שלהם?
בסך הכל, בשני הקרסים הראשונים, אני מדמיין שהדרך להביס את האל-מתים/רוחות היא באמצעות שבירת הגשר שהפיל אותם מהרפסודה בהלוויה שלהם. אבל אני בטוח שהם יוכלו לחשוב על עוד דרכים, או סתם להרביץ להם מספיק חזק.
