[שו״ש 54+55] - האוראקל של אָמוֹן רה

זה מתאים לשני האתגרים - מקום שהוחתם בידי המוות, ועץ.
- - - - - - - - - - - -
טיירסיאס, נביאו המפורסם של האל אמוֹן, נולד בנווה המדבר קרוב להר הקדוש רה (Re), ולא הרחיק משם מעולם. הוא בורך בסגולת הנבואה כשהיה בשנות העשרים שלו, בידי האל אמון שעקר את עינו הימנית בהתקף זעם, ופיצה אותו על כך. טיירסיאס התיישב בהר המקודש, ועולי רגל רבים, מנוודים חולפים ועד למלכים ורוזנים, חצו את המדבר כדי להגיע אליו.

עם הזמן, טיירסיאס הלך והתלהב מכוחו, וסקרנותו הכריעה אותו כשהחליט לראות את עתיד העולם. הוא החל להתנבא לגבי העתיד, אך הוא ראה רק דם, רצח והתעללות, ועצר מפחד את הנבואה, מבלי לראות את השלום הנפלא שיבוא אחר כך.

טייריסיאס נבהל מהמראות, וביודעו שנבואות אי אפשר לעקוף הוא התייאש מהחיים. הוא החליט שאם זה יבוא אין טעם שישמור על חוקי מוסר, זמניים וחולפים לטעמו, ויצא למסע רצחני מאין כמותו של רצח, שוד ומעשים נבזיים ומזעזעים, בלי להבין שאת המסע הרצחני הזה ראה בנבואתו השחורה. סופו של טייריסיאס היה ששרף את נווה המדבר, ומת מרעב בהר של אמון רה. כשמת, מגופו צמח עץ אלון גדול ונאה, שעליו כהים, שרפו כסוף, גזעו שחור וחזק כפלדה.

שנים אחר כך גילה מישהו את ההר, ועם הזמן גילו כי רשרוש עלי העץ המקודש מראה את העתיד, והאמיצים המעטים שאכלו מבלוטיו זכו למתת הנבואה. איש לא שם לב שעלי העץ מראים רק את החלקים השחורים שבעתיד, ושאלו שאוכלים מהבלוטים אמנם זוכים לנבואה, אך עם הזמן הפכו לרצחניים ומיואשים...
- - - - - - - - -
הערה: זה הגיוני שלא שמו לב. רק כמה מעטים ממקומות שונים בתכלית בעולם אכלו מהבלוטים, ואנשים מאיזורים שונים באו לאוראקל - אז קשה לזהות את ה״פסימיות״ שלו.
אשמח לביקורת בונה, וגם סתם ״מגניב!״.

זה נשמע נחמד, אבל אני חייב להודות שה"גניבה הספרותית" טיפה מפריעה לי. טיירסיאס הוא מהמיתולוגיה היוונית, אמון-רא הוא אל מצרי (ברור לי ששינית טיפה את השם, אבל באמת).

איך עץ גדל מהגוף שלו בדיוק?

השם ״האוראקל של אמון רה״ לקחתי ממשחק מחשב (Rome 2 tw), ואני יודע שזה קשור לאל אמון המצרי. בקשר לטיריסיאס, אני יודע, ו? לפי הגישה הזו, אסור לקרוא לגורגונות ״גורגונות״ או לעשות זאב מפלצתי בשם פנרייר.

אני מניח שבלוט אלון נחת על הגופה המרקיבה שלו, או משהו כזה. אולי היה לו בלוט בכיס?