• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

שליטים ושדים [שו"ש 6] האוקטן

ת'ור

פונדקאי ותיק
משגיח/ה בדימוס
כמעט ולא הספקתי, אבל נזכרתי ברגע האחרון. לקחתי הפסקה מחותם הפעם, כי זה היה מאולץ מדי להתאים אליה את האתגר. לכן, אגדה.

האוקטן
אגדות בכל רחבי החוג הצפוני מספרות על יצור שרודף את השממות הקפואות. באיים הרחוקים קוראים לו "פאאין", מהלכי השלג שחיים על הקרח של הים הצפוני קוראים לו "טואו איגיטאאק", אך לאורך החופים ובמרחבי הטונדרה הוא ידוע בעיקר כ-"אוקטן". גם מראהו של האוקטן שנוי במחלוקת - חלק אומרים שהוא נראה כילד שפלג גופו העליון חשוף, חלק טוענים שהוא אדם מגודל עם שש ידיים, וחלק אומרים שהוא לובש את צורתן של חיות חסרות ראש. התכונה היחידה שמקובלת כמעט על כולם היא שהוא חסר ציפורניים.

האוקטן, על פי האגדות, מתמקד בקבוצות נוודים קטנות על סף יאוש, בנקודה הקשה ביותר של מסען. כשהם קפואים, עייפים ורעבים הוא מופיע לפניהם ומציע להם דבר מה, לרוב בלי מילים: להוביל אותם מחוץ לסופה, אולי, או לבנות להם מחסה, או אולי הוא שור בר חסר ראש שנותן להם לצוד אותו.
הדעות חלוקות מה קורה אם הם מסרבים. הטענות העיקריות הן שכל מה שמוצע הופך לקרח ומתנפץ, או שהאוקטן תוקף אך הוא פוחד פחד מוות מאש, או שהוא פשוט נעלם לתוך החשכה ומחכה להזדמנות הבאה. מה קורה אם מקבלים את ההצעה, לעומת זאת, מקובל על כולם - האוקטן עשוי לתת כוחות לאחד או יותר מהנוודים, ויחד עם זה להשחית אותם. החלק הכי גרוע, כמובן, הוא שאי אפשר לדעת מי הושפע. הקורבנות מכונים "רקובים" ויכולים לעבור חודשים, או אפילו שנים, לפני שטבעם משתנה והם מתחילים לנהוג באכזריות וללא מעצורים.
כאן האגדות שוב מתפצלות לגבי הטבע המדויק של הכוחות וההשחתה של האוקטן, למרות שבדרך כלל ההשפעות מופיעות אחרי שהנוודים חזרו למקום יישוב כלשהו. כחצי מהאגדות מספרות שהרקובים מגדלים איברי חיות שהם מתאמצים להסתיר ומפתחים רעב לדם אדם, וחלקן מוסיפות שלעיתים משתלט עליהם התקף שבסופו הם לא זוכרים דבר מהנזק שעשו. אגדות אחרות מספרות שהרקובים מקבלים שליטה בנשמותיהן של חיות טרף, ומשסים אותן בחפים מפשע כדי למלא את החלל הנושך שבליבם. מספר אגדות טוענות שהרקוב מת ברגע שהאוקטן נוגע בו ושהאוקטן נכנס לתוכו ומעמיד פנים כדי שיוכל לזרוע חשד וזעם - הדרך היחידה להרוג את האוקטן, הן מוסיפות, היא לשרוף אותו עד אפר. לבסוף, מספר שבטים מהלכי שלג מספרים שהאוקטן רק נותן לקורבנותיו כוחות של קור וחושך, ושהכוחות עצמם ממכרים אותם ומסיתים את ליבם לרוע.

יש כמה דרכים להרחיק את נגיעתו הרעה של האוקטן: ככל שהקבוצה גדולה יותר, לדוגמא, פחות סביר שהיא תהפוך למטרה (למרות שברגע שהיא מתפצלת, אפילו לרגע, הסכנה גוברת שוב). מעגל לפידים סביב המחנה יעזור כל עוד אף אחד מהם לא כבה. לנודדים בדרכים השארת חתיכת בשר מעושן בכל צומת תסיח את דעת האוקטן ותבלבל אותו. למפליגים בים מומלץ להימנע מלשאת בספינתם גושי כסף גדולים, בשר בקר ונשים. אם הם חייבים לקחת אחד מאלה, מומלץ להזליף עליו יין בכל זריחה ובכל שקיעה.


זרעי הרפתקה:
- הפשוט ביותר: באמצע סופה הקבוצה חונה בתוך מערום אבנים שנראה שהופיע משום מקום. הם צריכים להגיע חזרה לעיר, אבל מה אם מישהו הרקיב? ואם כן, מי?
- באמצע מסע אחד הציידים חוזר עם צידו האחורי של אייל וטוען שהוא הציל אותו מחבורת זאבים. האם הוא דובר אמת, או שהוא הביא איתו אוקטן למחנה? למה הוא מסרב לספר מה בדיוק קרה, לאן נעלם הסכין שלו, ולמה יש דם מרוח על גב מעילו?
- חבר של הדמויות מואשם שהוא רקוב. הוא מפציר שישמרו אותו כלוא אך לא מודה באשמה, ועל גופו לא מופיעים שום סימנים. לדמויות בלבד הוא מספר על שבט מהלכי קרח שפגש שיכולים לרפא את מגע האוקטן ומתחנן שיביאו אליו את התרופה לפני שיאבד את עצמו, או שיוציאו אותו להורג.
- סוחר שנעלם לפני שנים מופיע פתאום ודורש חזרה את כל נכסיו שחולקו בין קרוביו. הם, מצידם, טוענים שהוא רקוב ומנסים לשכנע את משמר העיר להעלות אותו על המוקד. הוא שוכר את הדמויות לעזור לו, אך מה אם יש אמת בטענות?
(כל ההצעות, אגב, יכולות לעבוד גם אם האוקטן לא באמת קיים. זה היופי באגדות - הן יכולות להיות חשובות להחריד רק כי אנשים מאמינים בהן)


הארות, הערות, כבשים מכל הגדלים וגם סתם תגובות "יו, מגניב!" יתקבלו בברכה.
 
זה אפשרי, אבל הדרך הכי טובה לשלב את האוקטן בהרפתקאות היא מאוד בעדינות - וגם אז להשאיר פתח לספק אם הוא אמיתי. אם הדמויות גילו מספיק על האוקטן כדי להבין שהוא בעצם טוב, אני חושב שהן הגיעו רחוק מדי.

הוספתי הערה שזרעי ההרפתקה תקפים גם אם האוקטן לא קיים.
 
חזרה
Top