והנה אני ממשיך עם חותם, העיר מהפעם הקודמת.
מחלה הולכת ומתפשטת בחזית המים, חלקה העני של חותם. היא לא פוגעת בכולם, אך היא מגיעה לכל פינה ונראה שאין אחד שלא מכיר מישהו שחלה. הם קוראים לה "השחור המלוכלך" - אף אחד לא יודע איך היא מופצת, אך היא מתחילה בכתם שחור קטן. הוא לא מתפשט, אבל כתמים נוספים מופיעים על העור וכשהם מגיעים למקומות מסוימים דברים רעים מתחילים לקרות. עם כתם על הברך הרגליים מתחילות לרעוד. עם כתם על החזה מתחיל קושי בנשימה. עם כתם על האוזן האיזון מתערער. עם כתם על העין בא עיוורון.
אף תרופה לא נמצאה, למרות שאלה שהתחילו להתרחץ באלימות גילו שהכתמים לפחות האטו את הופעתם. משמר הלילה של המזכיר ואנשי הדיו שלו עושים כמיטב יכולתם לחקור את העניין ולשמור על סדר, אך הם טוענים שהם מוגבלים קשות בגלל חוסר שיתוף הפעולה. הם טוענים שממלכות הגנבים אשמות, והעדויות אכן מראות שהמחלה הופיעה לראשונה בסמטאות שבשליטת הגנבים. מלכי הגנבים, מצידם, מפיצים ברבים שהאחראי הוא נער צעיר, לבוש בבגדים לבנים ומוכתמים. מספר מלכים אומרים שהוא הצטרף לממלכה שלהם בהתלהבות ונעלם אחרי כמה ימים, אך השאיר מאחוריו לפחות חולה אחד.
כיווני חקירה:
* הדמויות יכולות לשתף פעולה עם משמר הלילה. משמר הלילה עושה מאמצים לאסוף כמה שיותר מידע, וינסה לשכנע את הדמויות לעזור לו להיכנס לרחובות הצדדיים. ההשפעה שלו הוגבלה לרחובות הראשיים בגלל ההתנגדות העזה של תושבי האזורים הפופולריים פחות, אך המשמר הכריז שהוא לא יוכל לעזור אם כל תושבי חזית המים לא יתאחדו כדי לטפל בבעיה. אין אהדה רבה למשמר הלילה - הוא לא מסתיר את העובדה שהוא פועל מתוך אחריות, לא מתוך אכפתיות. השומרים, אנשי הדיו, הם אנשים עם עור שחור, מדים מנוקדים בדיו ופנים שנראו כאילו לשו אותן. ידיהם משאירות דיו על כל דבר שהן נוגעות בו. הם לרוב מרירים, לעיתים אכזריים, והם מדברים בקולות נמוכים ומגרגרים. אף אחד לא אוהב אותם.
בסופו של הדבר למשמר אין פתרון להציע לתושבים, אך במהלך המשימות בשבילו הדמויות יכולות לפגוש קבוצות שנחושות יותר לטפל בבעיה.
* הדמויות יוכלו לדבר עם ממלכות הגנבים. יש יותר מתריסר ממלכות, כל אחת עם מוזרות משלה - רקדני העכברושים מהללים את האמנות שבלכלוך, הרצים הקצוצים נשמרים לגגותיהם, הדמדמנים מביטים בעולם דרך עיניים אדומות וכן הלאה. ממלכות הגנבים מעולם לא שיתפו פעולה, אך כמה חברים מרדנים עשויים להשיג אחווה היסטורית. רוב הגנבים שחוקרים את המחלה אובססיביים לגבי הנער בבגדים המוכתמים, והם בונים לאיטם מפה מדויקת של כל המקומות בהם ביקר.
* הדמויות יוכלו לחפש תרופה למחלה, והמקום הטוב ביותר לעשות זאת הוא באוניברסיטת בוץ. באופן נדיר המוסד פתח את שעריו לחולים, כל עוד הם מסכימים שיחקרו את מחלתם בנחרצות אלימה. האוניברסיטה מלמדת את הכישוף הקשה והחמקמק של המצולות, ולמרות שהיא מיועדת לתלמידים המתחילים, השמועות אומרות שמורים הגיעו משני המוסדות האחרים כדי לעזור לבחון את הבעיה. אם הדמויות יביאו חולים (או את עצמן אם הן חלו) ויעזרו בהשגת המצרכים למחקר, הן גם יקבלו מידע מהשורה הראשונה וגם יוכלו ליצור קשרים שימושיים לעתיד.
* לבסוף, שמועות עקשניות טוענות שהמחלה מגיעה מהספוג השחור. החלק הזה של חותם הוא עדיין תעלומה: הוא נמצא מצפון לחזית המים, ולאורך הגבול הבניינים פשוט הופכים לשחורים לחלוטין בפתאומיות. הספוג היה קטן יותר פעם אך הוא התפשט לאיטו (כמו המחלה, אנשים אומרים), מרחק אצבע כל שנה, וכעת הגודל שלו מתחיל להדאיג גם את האנשים ברמות הגבוהות. הבעיה היא שאף אחד לא יודע איך לחקור אותו - כל אדם שנכנס פנימה הופך לשחור ונעלם בתוך הרחובות, לא עוצר גם אם קוראים לו. הוא תמיד מגיח שוב אחרי כמה ימים, ללא כל זיכרון או פגע מהזמן שהיה בספוג. עוברים חודשים, או אפילו שנים לפני שהסדיזם הקיצוני מופיע והאדם מתחיל לפגוע באחרים או לסבול.
גם אחרים - גנבים בעיקר - מנסים לחקור את הספוג השחור ויציעו לדמויות לשתף פעולה, אך אין דרך להצליח בכך. בסופו של דבר הדמויות ושותפיהן יצטרכו לנסות כיוון אחר.
האמת:
הנער נוצר על ידי משמר הלילה. האם בכוונה, או שמשהו השתבש כשניסו להפוך אותו לאיש דיו, רק המזכיר יודע. כך או כך, המשמר רוצה להשתמש בפאניקה שהמחלה יוצרת בשביל להרחיב את ההשפעה שלו על חשבון ממלכות הגנבים. למרות שהמחלה הופצה יפה, המשמר עדיין שולח אותו מדי פעם כדי להדביק אזור שהצליח להתחמק מהמחלה.
הנער עצמו לא נאמן במיוחד למשמר או בעל כוונות זדון כלשהן, אך דעתו מעט משובשת והוא מתנהג כאילו הוא חולם. הדמויות יוכלו לשכנע אותו לעזור להן אם הן ישחדו אותו בתפוחים, אך הוא יעדיף להראות מאשר לדבר ויאבד ריכוז בקלות.
האוניברסיטה תגלה בשלב מסוים שמקור הכתמים בדיו, ואולי אפילו תפתח תרופה. היא לא תפיץ אותה, כך שהדמויות יצטרכו לשכנע אותם למסור את הנוסחה שלה. האוניברסיטה תסכים אם הדמויות עזרו לה מספיק או שהן יציעו סכום מכובד, ותדרוש רק 40% מהרווחים, אם הדמויות יחליטו למכור אותה.
הארות, הערות, כבשים מכל הגדלים וגם סתם תגובות "יו, מגניב!" יתקבלו בברכה.
מחלה הולכת ומתפשטת בחזית המים, חלקה העני של חותם. היא לא פוגעת בכולם, אך היא מגיעה לכל פינה ונראה שאין אחד שלא מכיר מישהו שחלה. הם קוראים לה "השחור המלוכלך" - אף אחד לא יודע איך היא מופצת, אך היא מתחילה בכתם שחור קטן. הוא לא מתפשט, אבל כתמים נוספים מופיעים על העור וכשהם מגיעים למקומות מסוימים דברים רעים מתחילים לקרות. עם כתם על הברך הרגליים מתחילות לרעוד. עם כתם על החזה מתחיל קושי בנשימה. עם כתם על האוזן האיזון מתערער. עם כתם על העין בא עיוורון.
אף תרופה לא נמצאה, למרות שאלה שהתחילו להתרחץ באלימות גילו שהכתמים לפחות האטו את הופעתם. משמר הלילה של המזכיר ואנשי הדיו שלו עושים כמיטב יכולתם לחקור את העניין ולשמור על סדר, אך הם טוענים שהם מוגבלים קשות בגלל חוסר שיתוף הפעולה. הם טוענים שממלכות הגנבים אשמות, והעדויות אכן מראות שהמחלה הופיעה לראשונה בסמטאות שבשליטת הגנבים. מלכי הגנבים, מצידם, מפיצים ברבים שהאחראי הוא נער צעיר, לבוש בבגדים לבנים ומוכתמים. מספר מלכים אומרים שהוא הצטרף לממלכה שלהם בהתלהבות ונעלם אחרי כמה ימים, אך השאיר מאחוריו לפחות חולה אחד.
כיווני חקירה:
* הדמויות יכולות לשתף פעולה עם משמר הלילה. משמר הלילה עושה מאמצים לאסוף כמה שיותר מידע, וינסה לשכנע את הדמויות לעזור לו להיכנס לרחובות הצדדיים. ההשפעה שלו הוגבלה לרחובות הראשיים בגלל ההתנגדות העזה של תושבי האזורים הפופולריים פחות, אך המשמר הכריז שהוא לא יוכל לעזור אם כל תושבי חזית המים לא יתאחדו כדי לטפל בבעיה. אין אהדה רבה למשמר הלילה - הוא לא מסתיר את העובדה שהוא פועל מתוך אחריות, לא מתוך אכפתיות. השומרים, אנשי הדיו, הם אנשים עם עור שחור, מדים מנוקדים בדיו ופנים שנראו כאילו לשו אותן. ידיהם משאירות דיו על כל דבר שהן נוגעות בו. הם לרוב מרירים, לעיתים אכזריים, והם מדברים בקולות נמוכים ומגרגרים. אף אחד לא אוהב אותם.
בסופו של הדבר למשמר אין פתרון להציע לתושבים, אך במהלך המשימות בשבילו הדמויות יכולות לפגוש קבוצות שנחושות יותר לטפל בבעיה.
* הדמויות יוכלו לדבר עם ממלכות הגנבים. יש יותר מתריסר ממלכות, כל אחת עם מוזרות משלה - רקדני העכברושים מהללים את האמנות שבלכלוך, הרצים הקצוצים נשמרים לגגותיהם, הדמדמנים מביטים בעולם דרך עיניים אדומות וכן הלאה. ממלכות הגנבים מעולם לא שיתפו פעולה, אך כמה חברים מרדנים עשויים להשיג אחווה היסטורית. רוב הגנבים שחוקרים את המחלה אובססיביים לגבי הנער בבגדים המוכתמים, והם בונים לאיטם מפה מדויקת של כל המקומות בהם ביקר.
* הדמויות יוכלו לחפש תרופה למחלה, והמקום הטוב ביותר לעשות זאת הוא באוניברסיטת בוץ. באופן נדיר המוסד פתח את שעריו לחולים, כל עוד הם מסכימים שיחקרו את מחלתם בנחרצות אלימה. האוניברסיטה מלמדת את הכישוף הקשה והחמקמק של המצולות, ולמרות שהיא מיועדת לתלמידים המתחילים, השמועות אומרות שמורים הגיעו משני המוסדות האחרים כדי לעזור לבחון את הבעיה. אם הדמויות יביאו חולים (או את עצמן אם הן חלו) ויעזרו בהשגת המצרכים למחקר, הן גם יקבלו מידע מהשורה הראשונה וגם יוכלו ליצור קשרים שימושיים לעתיד.
* לבסוף, שמועות עקשניות טוענות שהמחלה מגיעה מהספוג השחור. החלק הזה של חותם הוא עדיין תעלומה: הוא נמצא מצפון לחזית המים, ולאורך הגבול הבניינים פשוט הופכים לשחורים לחלוטין בפתאומיות. הספוג היה קטן יותר פעם אך הוא התפשט לאיטו (כמו המחלה, אנשים אומרים), מרחק אצבע כל שנה, וכעת הגודל שלו מתחיל להדאיג גם את האנשים ברמות הגבוהות. הבעיה היא שאף אחד לא יודע איך לחקור אותו - כל אדם שנכנס פנימה הופך לשחור ונעלם בתוך הרחובות, לא עוצר גם אם קוראים לו. הוא תמיד מגיח שוב אחרי כמה ימים, ללא כל זיכרון או פגע מהזמן שהיה בספוג. עוברים חודשים, או אפילו שנים לפני שהסדיזם הקיצוני מופיע והאדם מתחיל לפגוע באחרים או לסבול.
גם אחרים - גנבים בעיקר - מנסים לחקור את הספוג השחור ויציעו לדמויות לשתף פעולה, אך אין דרך להצליח בכך. בסופו של דבר הדמויות ושותפיהן יצטרכו לנסות כיוון אחר.
האמת:
הנער נוצר על ידי משמר הלילה. האם בכוונה, או שמשהו השתבש כשניסו להפוך אותו לאיש דיו, רק המזכיר יודע. כך או כך, המשמר רוצה להשתמש בפאניקה שהמחלה יוצרת בשביל להרחיב את ההשפעה שלו על חשבון ממלכות הגנבים. למרות שהמחלה הופצה יפה, המשמר עדיין שולח אותו מדי פעם כדי להדביק אזור שהצליח להתחמק מהמחלה.
הנער עצמו לא נאמן במיוחד למשמר או בעל כוונות זדון כלשהן, אך דעתו מעט משובשת והוא מתנהג כאילו הוא חולם. הדמויות יוכלו לשכנע אותו לעזור להן אם הן ישחדו אותו בתפוחים, אך הוא יעדיף להראות מאשר לדבר ויאבד ריכוז בקלות.
האוניברסיטה תגלה בשלב מסוים שמקור הכתמים בדיו, ואולי אפילו תפתח תרופה. היא לא תפיץ אותה, כך שהדמויות יצטרכו לשכנע אותם למסור את הנוסחה שלה. האוניברסיטה תסכים אם הדמויות עזרו לה מספיק או שהן יציעו סכום מכובד, ותדרוש רק 40% מהרווחים, אם הדמויות יחליטו למכור אותה.
הארות, הערות, כבשים מכל הגדלים וגם סתם תגובות "יו, מגניב!" יתקבלו בברכה.
